דיכטר הציג את היעדים המרכזיים של התוכנית וציין כי במשרדו התקבלה החלטה להגדיל את התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב: "העברנו בממשלה החלטה להגדיל את התוצרת בשליש לאחר 20 שנה שבהן היא לא גדלה באחוז אחד. זהו מהלך דרמטי. החקלאים עצמם אומרים לי שהם יכולים להגיע ליעד הזה בתוך ארבע שנים, אם רק נספק להם את אמצעי הייצור הדרושים".

האתגרים המרכזיים אותם מנה השר:

• העובדים הזרים - "הגיל הממוצע של חקלאי בישראל הוא 65, וזה אומר שאנחנו חייבים להביא דם חדש לענף. הגדלנו את מכסת העובדים הזרים מ-30 אלף ל-70 אלף, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח. המטרה היא לאפשר לחקלאים לגדל על-פי צרכים, ולא על-פי מגבלות כוח אדם".

• ניצול עודפי המים - "פעם דיברנו על 'ישראל מתייבשת', אבל היום אנחנו במציאות אחרת עם עודפי מים. אם לא נדע לנצל אותם לחקלאות, נמצא את עצמנו שופכים אותם לים ומשלמים על ההובלה. החוק החדש שיבטיח מחירי מים מוזלים למים מושבים יעזור להוריד את עלויות הגידול ולהוזיל את הפירות והירקות".

• משבר הקרקעות - "בכל שנה נגרעים 30 אלף דונם של קרקע חקלאית בגלל בנייה ותשתיות. זה חייב להיפסק. יחד עם שר הפנים משה ארבל, אנחנו מקדמים תמ"א לחקלאות – תוכנית מתאר ארצית שתבטיח פיצוי הולם בקרקעות חלופיות לכל קרקע שנגרעת. זו החלטה היסטורית שלא הייתה מקום המדינה".

• מחקר, פיתוח וטכנולוגיה - לגבי החדשנות בחקלאות, "אנחנו מפתחים זרעים מותאמים לאקלים מדברי, שיתנו תנובה גבוהה גם בתנאים קשים. מי שלא יתאים את עצמו לתופעות האקלים הגלובליות ימצא את עצמו עם פחות תוצרת חקלאית, בדיוק כשכל העולם יידרש להגדיל את הביקוש".

תוכנית החיטה: עצמאות מזון מקומית

דיכטר התייחס גם לייצור החיטה בארץ, וציין כי נכון להיום, רק 10% מהחיטה הנצרכת במדינה מיוצרת בארץ: "אנחנו מתכוונים להגדיל משמעותית את ייצור החיטה המקומי, גם למאכל וגם למזון לבעלי חיים. אנחנו לא יכולים להמשיך להישען על ייבוא בלבד". דיכטר סיכם את נאומו בקריאה להירתם לתוכנית הלאומית: "אנחנו בתחילת דרך ארוכה ומחייבת. יש לנו חזון, יש לנו יעדים, ועכשיו יש לנו גם מחויבות מלאה ליישום. מי שלא יתעשת ויתאים את עצמו לאתגרים הגלובליים, ישלם מחיר כבד. החקלאות הישראלית חייבת להישאר עמוד תווך בביטחון התזונתי שלנו".