משפחתו של נגד המילואים א', הנאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לצד דובר ראש הממשלה, אלי פלדשטיין, הגישה (18.12.24) לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בקשה להעניק לו חנינה. מדובר בבקשה חריגה, לפני שנפסק דינו של הנגד ועוד בטרם החלו ההליכים במשפטו, למעט הגשת כתב האישום ומעצרו עד תום ההליכים. לשכתו של הרצוג מסרה בתגובה, כי יש לו אמון מלא במערכת המשפטית וכי הבקשה תיבדק כמו כל אלו המוגשות לנשיא. בשנת 1986 העניק הנשיא דאז חיים הרצוג - אביו של הנשיא הנוכחי - חנינה לאנשי השב"כ בפרשת קו 300, עוד לפני שהועמדו לדין, וזאת מנימוקים של ביטחון המדינה. בג"ץ קבע אז, כי מדובר בצעד חוקי, אך כזה הצריך להינקט בנסיבות חריגות ביותר. במקרה הנוכחי, כאמור, מדובר בבקשה חנינה בשלב מאוחר יותר - לאחר הגשת כתב אישום - אך בלא הרשעה. מתן חנינה מצריך חוות דעת מקצועית של משרד המשפטים וחתימת קיום של שר המשפטים. על-פי כתב האישום, הנגד העביר לפלדשטיין מסמך סודי ביותר בנוגע לעמדת חמאס בנושא החטופים, על-מנת שיעבירו לראש הממשלה, בנימין נתניהו. זאת, מאחר שסבר שחשוב שהמסמך יגיע במישרין לנתניהו. בפועל, פלדשטיין לא העביר אותו, אלא הדליף אותו שלושה חודשים מאוחר יותר לעיתון הגרמני בילד - לאחר שפרסומו נאסר בידי הצנזורה - כדי להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא (לטענת התביעה). מאוחר יותר, העביר הנגד לפלדשטיין צילום של המסמך המקורי, כדי לדחות את הטענות לפיהן מדובר בזיוף. לדברי הסניגורים, "א' הבין את הפסול שנפל במעשיו ולא ישוב עליהם. כל בקשתו הייתה ונותרה העברת חומר ומידע שיגיע לראש הממשלה, מתוך מטרה שהדבר יסייע לו בקבלת החלטות על בסיס מידע מלא ככל האפשר. אם אין די בהליך הפלילי שננקט נגדו, במסגרתו של כתב אישום רצוף טעויות, סילופים ועיוותים, הליך שכלל לא היה צריך לבוא לעולם, עצור א' עד תום ההליכים בהחלטה של בית המשפט העליון, שהיא בכל הכבוד, שגויה מעיקרה". בשבוע שעבר קיבל שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, את ערעור הפרקליטות על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשחרר את הנגד למעצר בית, והורה על מעצרו המלא עד תום ההליכים. זאת, לעומת שחרורו של פלדשטיים למעצר בית מלא בתנאים הדוקים. שטיין הסביר, כי בידי הנגד מידע מסווג רב נוסף ושהוא הוכיח שאינו מהסס להשתמש בו שלא כדין. הסניגורים טוענים, כי מדובר באפליה לרעה של הנגד ומזכירים את המחאה הציבורית נגד מעצרו והעמדתו לדין. "עמדת הציבור הישראלי מדברת בעד עצמה. החברה הישראלית על כל גווניה הביעה זעזוע עמוק ממעצרו עד לתום ההליכים", נטען בבקשה. "ענייננו אפוא הוא לא רק בא' לבדו. ענייננו הוא בנפשה ובדמותה של החברה הישראלית. בהתנהלותה ההוגנת באמצעות מערכות החוק והאכיפה שלה. הסערה הציבורית שקמה בעקבות מעצרו מבקשת לזעוק זעקה של חוסר אמון כנגד השרירותיות והעוול היוצאים תחת ידיה על מערכת החוק והאכיפה". עוד נאמר בבקשה, כי הנגד "משרת במסירות, בנאמנות ובמקצועיות שאין שנייה לה כעשר שנים בתפקידים שונים באגף המודיעין, בסדיר ובמילואים". טענה נוספת היא לאפליה לרעה של הנגד בהשוואה לפרשות קודמות של פגיעה בביטחון המדינה, כגון זו של תת-אלוף (מיל') יעקב יצחק והעיתונאית ענת קם. הרצוג נפגש לפני מספר ימים עם משפחתו של הנגד, לאחר שנענה באופן חריג לבקשתם בתיאום עם הייעוץ המשפטי בבית הנשיא. בני המשפחה ביקשו לדון עימו בתנאי מעצרו של א', לאחר שטענו בעבר להחרפה במצבו הנפשי. הרצוג אמר אתמול, כי "אנו רואים לאחרונה פרשות שיש בהן תהייה בנוגע לשחיקה אפשרית של זכויות אדם, רואים בפרשות שלילת מפגש עם עורכי דין ביד קלה על ההדק". הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד אורי קורב וסיון רוסו (ממשרדו של בועז בן-צור, שייצג את בנימין נתניהו בתיק 4000) ועו"ד יהושע למברגר (לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ואחיו של מומי למברגר, המשמש כיום בתפקיד זה).