רוסיה מתמודדת עם מחסור חמור בכלי רכב משוריינים עקב הלחימה המתמשכת באוקראינה. כדי לגשר על הפער, מוסקבה מנסה להשמיש מלאי מתקופת ברית המועצות, כולל דגמים ישנים שהיו מיועדים לשיפוץ, ואף מקבלת תרומות בלתי שגרתיות, כמו טנקים וכלי רכב משוריינים ששימשו כאביזרי סרטים. הפסדים משמעותיים לצד סנקציות מערביות כבדות מקשים על שימור כושר הלחימה של אחת מהמעצמות הצבאיות הגדולות בעולם. על-פי הערכות מערביות, רוסיה איבדה יותר מ-11,000 כלי רכב משוריינים מאז תחילת המלחמה, כולל כ-3,600 טנקים. הפסדים אלו מייצגים כמעט 15 שנות ייצור בקצב הייצור שהיה נהוג לפני המלחמה. בשנה האחרונה, נאלצת רוסיה לשלוח לחזית בעיקר דגמים ישנים משנות ה-60 וה-70 שנשמרו במחסנים הישנים. בין הפתרונות היצירתיים, נמצא צעד יוצא דופן מצד חברת ההפקות מוספילם, שתרמה כ-50 כלי רכב משוריינים ממלאי שברשותה, כולל 36 טנקים מתקופת שנות ה-50 וה-60. קרן שחנזרוב, מנכ”ל מוספילם, ציין כי פנה למשרד ההגנה לאחר שהתבקש לסייע למאמץ המלחמתי.

התמודדות עם סנקציות וייצור צבאי מוגבר

הסנקציות המערביות שמנעו מרוסיה גישה לרכיבים קריטיים, כמו שבבים אופטיים וציוד טכנולוגי מתקדם, אילצו אותה להסתמך על מדינות שלישיות, דוגמת קוריאה הצפונית, שמספקת תחמושת וחלקי חילוף. בנוסף, רוסיה הגיעה לרמות שיא של הוצאות צבאיות, עם תקציב מוערך של 120 מיליארד דולר בשנה הבאה - כ-30% מתקציב המדינה. מפעלי הייצור הגדולים, כמו אורלוואגונזבוד, החלו לעבוד במשמרות ארוכות, תוך גיוס מסיבי של עובדים חדשים. קצב ייצור הטנקים החדשים והמשופצים מגיע לכ-100 לחודש - כמעט שווה ערך לקצב ההפסדים בשדה הקרב.

שינויים באסטרטגיה הצבאית

בניסיון להתמודד עם האבדות הקשות, רוסיה שינתה את טקטיקות הקרב שלה. במקום להסתמך על התקפות מסיביות עם כלי רכב משוריינים, היא משתמשת בכוחות רגלים הנשלחים בגלים קטנים, תוך שמירה על כלי הרכב מוסתרים בעורף. גישה זו הפחיתה את השימוש בכלי רכב אך גרמה לעלייה דרמטית באבדות בנפש - כ-1,000 הרוגים ביום בממוצע בסתיו 2024, לעומת פחות מ-300 ביום בשנה הראשונה למלחמה. על אף המחסור המשמעותי, רוסיה ממשיכה להראות יכולת התאמה יוצאת דופן, עם חידוש ושיפוץ מלאים צבאיים ושינויים באסטרטגיות הקרב. מומחים צבאיים מעריכים כי רוסיה תוכל להמשיך בקצב הנוכחי של הלחימה בשנתיים הקרובות, אך המחיר האנושי והכלכלי של הסכסוך ממשיך להאמיר.