בדיון נחשפו כשלים בולטים במספר משרדים, בראשם משרד הבריאות, שבו נרשמו 53 הכרזות כרשות מפרה בשנת 2024. צה"ל נמצא אף הוא בראש רשימת הגופים שאינם עומדים בדרישות החוק. נציגי צה"ל כלל לא הגיעו לדיון, אך התברר כי לא בוצע זימון רשמי לנציגיהם, אלא רק לנציגי משרד הביטחון.
לצד גופים אלו, בלטו גם כשלים מתמשכים במשרד העבודה, בשירות בתי הסוהר, ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד התפוצות. במשרדים אלה זוהו בעיות קשות של אי-פרסום יזום של מידע, ליקויים בטיפול בתלונות, ועמידה חלקית בלבד בנוהל התקשרויות.
עו"ד בילבסקי התייחס לנושא ואמר: "כשלים מתמשכים בפרסום יזום, במיוחד בתחום התקשרויות כספיות, פוגעים לא רק בשקיפות אלא גם באמון הציבור ברשויות". סגנו, עו"ד יובל אקוע, ציין: "כשלים אלו אינם טכניים בלבד - הם מעידים על תרבות ניהולית שמזלזלת בחוק ובחובתה כלפי הציבור".
עתירות לבתי המשפט - אמצעי אחרון
נתון מדאיג נוסף שעלה הוא שיעור העתירות הגבוה - כ-77.2% מהן מוגשות בגין אי-עמידה בלוחות הזמנים. עם זאת, בתי המשפט לא מטילים עיומים משמעותיים על רשויות מפרות, וההרתעה נשחקת. בית המשפט, כך נאמר, חייב לראות בכל חריגה מהחוק עילה לתגובה משמעותית. אחרת, אין הרתעה.
היעדר סמכויות אכיפה ביחידה לחופש המידע
למרות מאמציה של היחידה הממשלתית ל
חופש המידע, אין לה סמכויות אכיפה אפקטיביות. גם במקרים שבהם רשות הוכרזה כמפרה, לא ננקטו צעדים מרתיעים. עו"ד בילבסקי ציין: "ללא סמכויות אכיפה, אנו נותרנו בגדר ממליצים בלבד. הגיע הזמן לשנות זאת".
בילבסקי סיכם בדיון ואמר: "שקיפות אינה מותרות, היא אבן יסוד בדמוקרטיה. אם לא נייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים, הציבור ימשיך להיתקל במחסומים ביורוקרטיים בלתי עבירים".
דיון המשך צפוי להתקיים בינואר 2025, במטרה לבחון את יישום ההמלצות שעלו ולוודא התקדמות משמעותית בתחום.