שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, זאיד פלאח, הורה (26.12.24) להעביר מיידית למעצר בית באיזוק אלקטרוני את ארבעת הנאשמים ביידוי נורי תאורה לעבר בית משפחת נתניהו בקיסריה. פלאח גם אומר כי אין ראיות לכאורה לכך שניתן לייחס להם מעשה טרור, כפי שטענה הפרקליטות. הארבעה הם תת-אלוף (מיל') עופר דורון, בנו גל דורון, איתי יפה ואמיר שדה - כולם פעילי מחאה נגד הממשלה. המדינה מייחסת לכולם מעשה טרור של פזיזות באש ונסיון הצתה, ולשני בני משפחת דורון - גם שיבוש הליכי משפט. היא ביקשה לעצור אותם עד תום ההליכים נגדם. פלאח אומר כי אינו מקבל את טענת הארבעה, לפיה הירי כוון לכל היותר לעבר הדיונה שמאחורי בית נתניהו ולא לכיוון הבית עצמו. "סופו של מעוף הנורים הוא בהגעתם עד לבית ראש הממשלה, ופגיעתם בו בשני אזורים, כך שגם התוצאה מעידה על כך, שבית ראש הממשלה אכן נמצא בכיוון הירי, גם אם המשיבים לא התכוונו לכך, שהנורים יגיעו עד לשם. מכאן, אומנם לא הייתה למי מהמשיבים כל כוונה לפגוע בבית ראש הממשלה, אך על-אף זאת, הנורים נורו לכיוון כללי בו נמצא בית ראש הממשלה". עוד אומר פלאח, כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהארבעה ביצעו בירי הנורים עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש), שכן הם יודעים שאנשי ביטחון נמצאים בקרבת הבית. הם פעלו בדרך נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. עוד הוא קובע, כי מעשיהם נבעו ממניעים אידיאולוגיים: רצונם להעביר מסר, לפיו פעילות המחאה בקיסריה לא פסקה עם העברת המוקד לבית ראש הממשלה בירושלים. עם זאת, כאמור, פלאח קובע שלא ניתן לייחס להם מעשה טרור. הוא לומד זאת מן ההיסטוריה החקיקתית, המובילה למסקנה שהדרישה לקיום התנאים של מעשה טרור היא "אילוץ ממשלה" ולא "הפעלת לחץ על ממשלה". אחרת - מסביר פלאח - כל מחאה, מכל סוג שהיא שתתלווה אליה עבירה נוספת כגון אלימות - עלולה להיכנס תחת המעטה של "מעשה טרור". "המדרון החלקלק עלול להוביל לתוצאות אפלות - ולא לכך כיוון המחוקק, שקיים דיון מעמיק, ובסיומו נבחרה המילה 'לאלץ', ולא מילה מרוככת יותר, וזאת כדי להימנע מסכנה של הרחבת המקרים עליהם תחול ההגדרה של 'מעשה טרור'". בנוגע לעבירה של ניסיון הצתה, ממשיך פלאח, קיימת סתירה לוגית בטענותיה של המדינה: "הכיצד ניתן בו-זמנית להתכוון להצית ולקוות שלא להצית? מכאן, שגם בקיום יסודות הניסיון לעבור עבירה של הצתה, קיימות אומנם ראיות לכאורה בעלות פוטנציאל להרשעת המשיבים בביצועה, ואולם ראיות אלו אינן בעוצמה חזקה". עוד הוא קובע, כי יש ראיות לכאורה לעבירת השיבוש.

טילים לא שינו את המדיניות, קל וחומר - נורים

פלאח מסכם: "עברם הנקי של המשיבים, לצד החולשה הראייתית, ולצד שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירתם, בצירוף החרטה העמוקה שהביעו - יש בהם כדי להפחית את מסוכנותם, ולסמוך עליהם כי יקיימו כל תנאי שייקבע ע"י בית המשפט. ככל שהכף המחזיקה את עוצמת הראיות היא חלשה יותר, כך עולה הכף המחזיקה את חלופת המעצר". הוא הורה על מעצר בית באיזוק אלקטרוני עוד לפני קבלת תסקירי שירות המבחן. פלאח אומר לסיום: "מדינת ישראל היא מדינה חזקה ואיתנה, ואם ירי טילים בליסטיים לעברה ע"י אויב, לא בנקל יכלו לגרום לממשלה לשנות את עמדתה, אז על אחת כמה וכמה, לא יוכלו לעשות זאת שני זקוקים, שנורו לכיוון בית ראש הממשלה, וזאת מבלי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו לכאורה ע"י המשיבים. "זכות ההפגנה, כמו גם זכות המחאה, היא יסוד מיסודותיה של מדינה דמוקרטית, אך אל לאלה שאינם מסכימים עם עמדה הצד האחר לעבור את גבולות החוק, לעבר מקומות אפלים של ביצוע עבירות פליליות. דמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל, אלא היא אורח חיים, המבוסס על כבוד הדדי, סובלנות והכרה בזכותו של כל אדם להחזיק בדעותיו. השוני בדעות ובאמונות אינו אמור להוות מכשול, אלא כלי להעשרת החברה, ושבאמצעותו ניתן להוביל לחשיבה מעמיקה יותר. "כל מחלוקת, גם החשובה ביותר, לעולם לא יכולה להצדיק פעולות הנוגדות את החוק, המחויבות של כל אחד לעמוד על עקרונותיו, ולשאוף לשנות מציאות, צריכה להיעשות בדרכים מכבדות, חוקיות ומוסריות, ורק כך יהא ניתן לשמור על המרקם החברתי, ועל הזנה וצמיחה הדדית, וכל דרך אחרת - תוביל להרס, לפילוג ולחורבן".