היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שאין לאפשר את החלת הרציפות על הצעת החוק לגיוס החרדים שגובשה בכנסת הקודמת. מיארה הגישה (27.12.24) לבג"ץ את תגובתה לעתירה נגד החלת הרציפות - אחד המהלכים של הממשלה הנוכחית בניסיון לפתור את משבר הגיוס. הדיון בעתירה שהגישו משמר הדמוקרטיה הישראלית ופורום איילון לזכויו אדם יתקיים מחרתיים (30.12.24) בפני ממלא-מקום הנשיא, יצחק עמית, והשופטים דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב. ההצעה בה מדובר היא לגיוס כמה אלפי חרדים בשנה, בעיקר בהסכמה ועם הפעלה מזערית של סנקציות. היא גובשה בימי ממשלת בנט-לפיד בידי שר הביטחון דאז, בני גנץ, בתיאום עם צה"ל אך לא עם המפלגות החרדיות וראשי הציבור החרדי. גנץ עצמו הבהיר שההצעה שוב אינה רלוונטית, בגלל השינוי הדרמטי בצרכיו של צה"ל מאז 7 באוקטובר. הממשלה קיוותה שהגשת הצעה זו תביך את האופוזיציה ואולי תביא אותה לתמוך בה. מיארה אומרת כי קיימת מניעה משפטית להחיל את דין הרציפות על ההצעה - דהיינו, מן הראוי שבג"ץ יפסול את הרציפות. עם זאת, לדעתה אין לעשות זאת כעת, אלא להמתין לסיום הליך החקיקה - בהתאם למדיניות הקבועה ולפיה בית המשפט העליון אינו מתערב בעיצומם של הליכי חקיקה. מיארה אומרת כי ההחלטה על הרציפות "התקבלה על יסוד תשתית עובדתית לא עדכנית, ובהתעלמות מנתונים חדשים מהותיים ורבי-משמעות שחייבים היו להילקח בחשבון... ללא דיון או התייחסות להשלכות כבדות המשקל של מלחמת חרבות ברזל על צורכי כוח האדם העדכניים של צה"ל. כמו-כן, ההחלטה התקבלה בלי התייחסות לכך שבמקביל לקבלתה פועלת הממשלה להגברת הנטל על משרתי החובה והמילואים, תוך החרפת הפגיעה בשוויון". פגם כבד שני, ממשיכה מיארה, היא שההחלטה על החלת הרציפות התנגדה ללא מעורבות שר הביטחון דאז, יואב גלנט, ומערכת הביטחון. מצב בו השר והמערכת "אינם מעורבים בהחלטה העוסקת בבניין הכוח של הצבא, ואינם סומכים את ידם על הכוונה לעשות כן, כל זאת בעיצומה של מלחמה קשה וממושכת, שמשפיעה באופן מהותי על צורכי כוח האדם בצבא - משקף פגם יסודי חמור בהליך המינהלי". עוד אומרת מיארה, כי חוק הרציפות נועד לייעל את זמנה של הכנסת ולא לטיפול במצבים חריגים ולקידום הצעת חוק כה רגישה ומורכבת, בעלת השלכות כלכליות וחברתיות אדירות. היא מתריעה, כי מדובר בחלק מ"תופעה רחבה, שבמסגרתה נפרמים תהליכי העבודה התקינים בממשלה, ומתקבלות החלטות משמעותיות בתהליכי עבודה משובשים", בלי עבודת מטה מקצועית, בחופזה ותוך הסתמכות על חוות דעת פרטיות או של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי ושי כהן. מיארה סירבה לאפשר בשלב זה לממשלה ייצוג נפרד ולתגובתה מצורפת עמדתו של פוקס, כפי שהביע במכתבו לעמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית. הוא אומר כי הפנייה לקתה בשיהוי ניכר, וכי ההחלטה נתמכה בידי היועץ המשפטי של משרד הביטחון, איתי אופיר, שהיה מתואם עם גורמי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. עוד טען פוקס, כי גלנט הכשיל את הנסיונות להסדיר את גיוס החרדים, מיארה מנעה מתווה חקיקה חדש והיא הגורם העיקרי למבוי הסתום בנושא. עוד טוען פוקס, כי מבחינה עקרונית אין מקום להתערבות משפטית - לא שיפוטית ולא ייעוצית - בהחלת דין הרציפות, שכן מדובר במהלך פוליטי. לדבריו, מיארה רוצה למעשה להכפיף אליה את מלאכת החקיקה ולמנוע מהכנסת לומר את דברה. פוקס הוסיף, כי "נהיר לכל שייעשו ההתאמות הנדרשות לחוק במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית".