שלוש חברות שסיפקו לצה"ל 170,000 מעילי סערה בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל תובעות ממשרד הביטחון 10.7 מיליון שקל, בטענה שכפה עליהן בצורה סחטנית להסכים לוותר על כשליש מן התשלום שהגיע להן. התביעה הוגשה (31.12.24) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בידי שמש מתנות ומוצרי פרסום, לבנון את קוגן וקוויקנט. התובעות אומרות, כי המשרד ביקש באוקטובר 2023, בנוהל בהול ובפטור ממכרז, הצעות לרכישת עד 350,000 מעילי סערה. למחרת הפרסום נמסר לחברת שמש שהיא זכתה באספקת 170,000 מעילים ב-32.5 מיליון שקל, מתוכם 9 מיליון שקל תמורת עלות ההטסה שלהם. היא הייתה אמורה לספק את המעילים בשני חלקים בנובמבר 2023. התביעה מפרטת את הקשיים הניכרים בדרך לאספקת המעילים, כולל איסור סיני למכור לישראל מוצרים בצבע זית, הצורך לבטל התקשרות עם מפעל בקנדה המצוי בבעלות אזרח פקיסטן, החיפושים אחרי יצרן חילופי ומציאת ספק בווייטנאם (מה שהצריך שהות של חודש במדינה זו), נסיגת הגוף המממן שהעמיד 20 מיליון שקל לרכישת המעילים והזמן שנדרש למצוא מממן חילופי. לטענת התובעות, משרד הביטחון אישר לדחות את האספקה לינואר 2024, אך ברגע האחרון אסרה וייטנאם ייצוא מוצרים המיועדים לצה"ל. המעילים שוחררו "רק לאחר השקעת משאבים משמעותיים, שכללו בין היתר התערבות של מתווכים מקומיים בעלות נוספת של עשרות אלפי דולרים וסיורים מקיפים עם נציגי התיווך בכל אחד ממפעלי הייצור", כלשון התביעה. התובעות הודיעו למשרד הביטחון, כי הטיסות ינחתו בארץ ב-26 וב-30 בינואר, אך לדבריהן המשרד הודיע ב-22 בינואר שאם המעילים לא יסופקו עד 25 בו - העסקה תבוטל. הן התריעו שהצעד עלול להוביל לקריסתן, המשרד הציע לבצע את העסקה אך לא לממן את הטיסות, והתובעות אומרות שלא הייתה להן ברירה אלא לקבל הצעה זו. היה "לחץ כבד ובלתי ראוי העולה כדי סחיטה של ממש", הן טוענות. האיחור היה בן ימים בודדים, מסיבות שלא קשורות לתובעות ומשרד הביטחון ידע בזמן אמת על המתרחש - הן טוענות. המשרד האשים אותן בהפרת ההסכם, אך במקביל העניק להן ארכה ופעל בחוסר תום לב משווע, מוסיפות התובעות. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ארז חבר, דור רוזנפלד ונדב מאיוסט, וטרם הוגש כתב הגנה.