יש לבטל את מינויו של עו"ד רואי כחלון לממלא-מקום נציב שירות ועל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאתר "מועמד חלופי שהינו, לכל הפחות, בעל ניסיון ונתונים ההולמים את התפקיד ומאפייניו" ולמנותו תוך התייעצות עם הייעוץ המשפטי. כך סבורה (12.1.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, החוזרת בבג"ץ על עמדתה ולפיה קיימת מניעה משפטית למנות את כחלון. היא אומרת כי המינוי מבוסס על "תשתית עובדתית שאינה הולמת את המציאות" ותומכת בהוצאת צו ביניים שימנע את מימושו עד להכרעה בעתירה נגדו. כחלון הוא כיום ראש המטה במשרד ראש הממשלה למאבק בפשיעה במגזר הערבי ובעבר עבד במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. נתניהו הודיע בשבוע שעבר שהוא דוחה את עצתה של מיארה וממנה את כחלון, שלדבריו נהנה מהניסיון והידע הדרושים לתפקיד וקיבל המלצות חמות מבכירים בשירות הציבורי, כולל בתחום המשפטי. לדברי מיארה, "גם במהלך תקופה של מילוי מקום (שמִשְכה אינו ידוע) יש לממלא-מקום הנציב השפעה רחבה, עמוקה וייחודית על השירות הציבורי, על החלטות עקרוניות בעלות השפעה לטווח הארוך, על מינויים מרכזיים בשירות הציבורי, לרבות מינויים רלוונטיים של שומרי סף, על מערכת היחסים שבין הדרג המדיני ועובדי המדינה ועוד". מיארה שבה ואומרת כי בניגוד לקורות החיים שהציג כחלון ובניגוד לדבריו של נתניהו - כחלון "אינו בעל ניסיון של 'ניהול בכיר בשירות המדינה', וניסיונו רחוק מלהלום כהונה, גם אם זמנית, במשרת נציב שירות המדינה... המינוי נעשה בהעדר הלימה בוטה בין ניסיונו של המשיב 3 [כחלון] לבין דרישות התפקיד הרם והרגיש". כישוריו אף נופלים מזו של מועמדת שנפסלה לפני שש שנים, ערב מינויו של הנציב היוצא דניאל הרשקוביץ, מאחר שלא עמדה בדרישות הניסיון. מיארה מוסיפה: "במוקד המינוי למילוי מקום עומד הצורך בשמירה על הרציפות התפקודית של הנציבות עד למינוי קבוע. מינויו של ממלא-מקום החסר את הניסיון וההיכרות עם הנציבות בפער בו עסקינן חותר תחת תכלית מרכזית זו ופוגע בה, בין היתר בשים לב לכך שעל המועמד ללמוד את מרבית תחומי העיסוק של הנציבות מראשיתם... לכהונה במילוי מקום זמני ישנה השלכה על עצמאותו של בעל התפקיד, וזאת במשנה תוקף מקום בו ממלא המקום רואה עצמו מועמד למינוי קבע. מינויו של מועמד חסר ניסיון ניהולי בכיר והיכרות עם הנציבות וניהול הון אנושי ברמה הנדרשת, אף יעצים קושי זה".

"תפיסה צרה ופורמלית ביותר של דמוקרטיה"

מיארה גם שבה ומתנגדת למינוי הנציב הבא בידי נתניהו, אשר יציג מועמד אחד בלבד לוועדת מינויים מיוחדת שתבדוק אותו. הממשלה שינתה את החלטתה המקורית, ולפיה המועמד של נתניהו ייבחן בידי הוועדה למינויים בכירים (העוסקת רק בהיבטים של טוהר המידות) וקבעה שתיבדק גם התאמתו המקצועית לתפקיד. לדבריה, ההחלטה "עומדת בדוחק בלבד באמות מידה בסיסיות" ו"מעוררת קשיים כבדי משקל". לדעת מיארה, ניתן לממש אותה אם לוועדה יהיה ליווי ייעוץ משפטי שוטף על-ידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, ייקבעו תנאי סף ואמות מידה לפני שיוצג בפניה מועמד פוטנציאלי, ובחירת נציגי הציבור בה תיעשה לפי סבב בחירת נציגי הציבור לוועדות המינויים בנציבות שירות המדינה. מיארה דוחה את עמדת הממשלה, לפיה מינוי שכזה מביא לידי ביטוי את זכותם של נבחרי הציבור לקבוע מי כשיר להתמנות לתפקיד מסוים. לדעתה, זוהי "תפיסה צרה ופורמלית ביותר של דמוקרטיה", המתעלמת מפסיקה רבת שנים בנוגע לשיקול הדעת של רשויות מינהליות והצורך באיזונים ובלמים בפעילותן. "הממשלה אף לא נתנה משקל מספיק לכך שמדובר במשרה ניהולית ומקצועית בכירה מאוד ומרובת סמכויות, מורכבּות ואתגרים, ועל כן טעונה הליך מינוי שיאפשר לאתר מועמד מתאים, בעל ניסיון ניהולי ומקצועי משמעותי, בעל ניסיון בניהול מערכות גדולות ובקידום תהליכי שינוי בהן", טוענת מיארה. בתפקידו של הנציב "ייתכנו לחצים פוליטיים ואחרים, אשר עלולים להוביל לפגיעה בשוויון ההזדמנויות, להרחבת המינויים הפוליטיים ולפוליטיזציה של השירות הציבורי. מן הנציב מצופה לעמוד בלחצים שיופעלו עליו לפטור משרות נוספות ממכרז, או להקל בתנאי הסף של משרות אחרות... לא ניתן לאפשר הליך מינוי שמאפשר מינוי פוליטי לתפקיד של מי שאמון בעצמו – מעצם תפקידו – על מניעת מינויים פוליטיים בשירות המדינה כולו. אי-תלותו של הנציב בדרג הפוליטי היא חיונית ואף קריטית למילוי תפקידו כשומר סף באופן שיבטיח את שמירת אופיו הממלכתי, מקצועי וא-פוליטי של שירות המדינה". התגובות הוגשו באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ונועם נורקין. בעקבותיהן שב וקרא השר איתמר בן-גביר לממשלה לקדם את הליכי הדחתה של מיארה, בטענה שהיא מנסה למנוע את מימוש החלטות הממשלה.