הגרעון התקציבי של ממשלת ישראל הסתכם בשנת 2024 ב-6.9% תוצר, לעומת 4.1% בשנת 2023 - מסר (13.1.25) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. המשמעות היא חוסר של 136.2 מיליארד שקל בתקציב המדינה, סכום גבוה במיוחד בשל מלחמת חרבות ברזל, לצד גידול גם בהוצאות המשרדים האזרחיים. היעד השנתי המעודכן של האוצר, אשר הלך ועלה לאורך 2024, היה 7.7% תוצר.
הגרעון הגיע בספטמבר לשיא של 8.5% תוצר, אך לאחר מכן התמתן יחסית. השיעור הסופי מוטה כלפי מטה בשל עלייה חד-פעמית בהכנסות ממיסים בחודש דצמבר, כאשר רבים הקדימו רכישת כלי רכב לקראת עליית המס עליהם בתחילת ינואר, והוקדמו גם רכישות אחרות לפני עליית המע"מ באותו מועד. לכן, הגרעון בתחילת 2025 צפוי להיות גבוה מן הרגיל. גם ביצוע ההוצאות בחודש שעבר היה נמוך מעט מן הצפוי.
הוצאות הממשלה הסתכמו אשתקד ב-621.2 מיליארד שקל, עלייה של 20.4% לעומת 2023 (שהמלחמה תפסה את כל הרבעון האחרון שלה). הוצאות המלחמה מאז ראשיתה מסתכמות ב-124.7 מיליארד שקל, ועוד 18.5 מיליארד שקל ששולמו כפיצוי על נזקיה. בשנת 2024 הסתכמו הוצאות המלחמה ב-100 מיליארד שקל. ההכנסות ממיסים עלו אשתקד ב-10.5%, בעיקר בשל הצניחה בהן בחודשי המלחמה הראשונים שחלו כאמור בסוף 2023.
הוצאות המשרדים הביטחוניים זינקו אשתקד ב-72% והסתכמו ב-168.8 מיליארד שקל. הוצאות המשרדים האזרחיים (שאינן קשורות למלחמה) עלו ב-7.8% והסתכמו ב-384 מיליארד שקל. יעד הגרעון לשנת 2025 בהצעת התקציב עומד על 4.4% תוצר, אך בנק ישראל מעריך שבפועל הוא יהיה 4.7%; התחזית לשנה הבאה היא 3.2% תוצר. החוב הציבורי צפוי לעלות השנה ל-69% תוצר, ולרדת בשנה הבאה ל-67% תוצר.
עלייה בגרעון היא אחד האינדיקטורים המדאיגים במיוחד ברמת המקרו-כלכלה. זאת, משום שיש צורך לגייס כספים על-מנת לכסות אותו - וככל שהגרעון גדל, עולה גם הסיכון, עולה הריבית וממילא הנטל גדל. כך קיימת סכנה של מערבולת, בה הגרעון מזין את עצמו. לכן, קיימת חשיבות רבה למשמעת תקציבית, אשר תקצץ בהוצאות ותפעל להגדלת ההכנסות (בעיקר ממיסים). סוכנות הדירוג מודי'ס וסטנדרד אנד פור, אשר הורידו אשתקד את דירוג האשראי של ישראל, נימקו זאת בין היתר בהעדרה של מדיניות פיסקלית מתאימה.