המתווה שהציגו השרים יריב לוין וגדעון סער הוא "השתלטות פוליטית על הוועדה למינוי שופטים, פוליטיזציה מלא מלא והתחלת הסוף להפרדת הרשויות". כך טוענת (13.1.25) שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ענת ברון, בנאום חסר תקדים בחריפותו של משפטן במעמדה. היא דיברה בפתיחת הכנס "דמוקרטיה לחזית" של המרכז לערכים ולמוסדות במכון הישראלי לדמוקרטיה. ברון, אשר תויגה כאחת השופטות הליברליות המובהקות בבית המשפט העליון, פשרה ממנו באוקטובר 2023 ומאז לא התבטאה בנוגע לרפורמה המשפטית. היום היא הרחיבה את הדיבור לא רק בנושא זה, אלא טענה שעצם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה בשל שילוב פעולות של הממשלה הנוכחית. לדברי ברון, בפועל הכריז לוין לפני שנתיים על "תוכנית לשינוי אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל ובראש ובראשונה להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט". לדבריה, תוכנית זו לא עמדה לבדה, שכן לצידה "ננקטו פעולות שונות שנועדו להשתלט על מוקדי כוח באמצעות ריקון מתוכן של מערכות מרכזיות כמו המשטרה, התקשורת, בית המשפט העליון בראשה, היועצת המשפטית לממשלה, שומרי הסף והשב"כ. המטרה הייתה אחת - ביצור השלטון והעמדתו מעל החוק... המשמעות היא כינון משטר סמכותני, משטר דיקטטורי דה-פקטו". ברון המשיכה: "אמנם עם פרוץ המלחמה הוקפאו מהלכי החקיקה הגרנדיוזיים, אך הם לא חדלו לפעול מביצור שלטונם ולריכוז כוח בלתי מוגבל בידם, כך בהחלטות ובמעשים. הטקטיקה השתנתה, אך לא האסטרטגיה תוך רמיסת העקרונות שעליהם הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולעיתים תוך ניצול ציני של המצב. "המשטרה, שתפקידה להגן על אזרחי המדינה ועל שלטון החוק, הפכה כלי שרת למימוש אינטרסים פוליטיים של השר האחראי על הביטחון הלאומי [איתמר בן-גביר]. קווים אדומים כבר נחצו. רוח המפקד מחלחלת מטה, מהדרגים הבכירים ועד הזוטרים, ברצותו תפעל המשטרה לחקור, לעצור, לפזר במתינות או באלימות וברצותו תדע להיאלם דום ולהעלים עין. אנחנו עדים למעצרים אלימים המשמשים לדיכוי הפגנות של מתנגדי המשטר ולמעצרי שווא הזויים המטילים אימים על מי שמבקשים להביע ביקורת על הממשלה או לקרוא לשחרור החטופים. "כלי התקשורת וחופש הביטוי נמצאים אף הם תחת התקפה חסרת תקדים, ואינני מתכוונת רק לשפה הנמוכה ולרטוריקה המתלהמת של חלק מנבחרי הציבור. גם לא רק המהלכים שנועדו לפגוע בתקשורת הכתובה והמדוברת. היא נועדה לבסס מציאות אלטרנטיבית של פייק ניוז, להכשיר תיאוריות קונספירציה ולסלק מהדרך כל מראה ביקורתית. "...מזה שנתיים תמימות שהיועצת המשפטית לממשלה [גלי מיארה] עומדת בגבורה במרכז של מסע הסתה, איומים ודה-לגיטימציה חסרי תקדים. מדוע? כי איננה מוכנה להכשיר את השרץ של פעולות הממשלה. הפתרון: הדחתה ומינוי פוליטי של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה שיעניקו חוות דעת מלטפות המצדיקות כל מדיניות של הממשלה, גם אם היא מפרה חוק באופן מובהק". לטענת ברון, יש לראות את מתווה לוין-סער על-רקע פסק הדין שחייב למעשה את לוין למנות השבוע את יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. "ההצעה הוצגה כהסכמה וכפשרה, אלה מילים אטרקטיביות ומפתות, במיוחד כשמדינה מדממת והקרע בעם עצום. אולם זו אחיזת עיניים. זוהי פשרה של הקואליציה עם הקואליציה שבמסגרתה קולם של אנשי המקצוע בוועדה מושתק לטובת קולם של הפוליטיקאים. "...זו השתלטות פוליטית על הוועדה למינוי שופטים, פוליטיזציה מלא מלא והתחלת הסוף להפרדת הרשויות. הרשות המבצעת שעל פיה המבנה המשטרי במדינה שולטת בכנסת, תשלוט גם ברשות השופטת. זאת ועוד: בהעדר הסכמה בתוך הוועדה המתווה מאפשר מצב שבו הממשלה לבדה ממנה מחצית משופטי בית המשפט העליון. שיקולים מקצועיים בתהליך הבחירה יידחקו לקרן זווית, אם בכלל". ברון הוסיפה: "המניע עטוף בטענות על תיקון ואיזון בניסיון לצייר את מערכת ושופטיה כאויבי הציבור שמנותקים מהעם. מאחורי כל אלה יש מטרה ברורה, להחליש את המערכת ולמנות שופטים מטעם המחויבים לריצוי השלטון תחת תפקידם כמשרתי ציבור. "...אנחנו עומדים על-פי תהום. אנחנו חווים התפוררות של שלטון החוק, של הגבול המבדיל בין אמת ושקט, גדיעה של הלכידות החברתית, אובדן הבושה והמוסר. ואולם אל לנו להיכנע לקרקע שנראה שנשמטת מתחת לרגליים. אל לנו לעצום עיניים מול המציאות". לצד המאבק הצבאי והחובה להשיב את החטופים, סיימה ברון, "אנחנו במלחמה על הבית גם בהיבט הזה, ועל דמוקרטיה לא מתפשרים".