לאחר ש-15 חיילים נהרגו ברצועת עזה בשבוע האחרון, ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין מקיימת (יום ג', 14.1.24) דיון בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ בנושא חוק הפטור מגיוס לחרדים. "אנחנו לא יכולים להפסיק את עבודתנו עם כל הקשיים, ננסה מאוד לעשות מה שמוטל עלינו כדי לשנות את המציאות לטובה", אמר אדשלטיין בפתח הדיון. כ"ץ הציג את עקרונות חוק הגיוס שהממשלה מקדמת ואמר כי הוא "פועל לקידום מתווה שיביא לשילוב עשרות אלפי חרדים בשירות משמעותי בצה"ל, תוך הבטחת התנאים לשמירה על אורח חייהם, במטרה להקל על נטל השירות של חיילי המילואים וחיילי הסדיר והקבע". עוד אמר כ"ץ, כי לא יקדם חוק שייפגע בעקרון "השמירה על עולם התורה היהודי", שמהווה יסוד מרכזי לקיומנו כאן כעם וכמדינה יהודית בארץ ישראל. אני אומר כאן ומודיע - לא אקדם חוק שלא יענה על שני העקרונות האלה כאחד". כ"ץ ציין כי "ההגעה ליעדי הגיוס תהיה מדורגת. בשנת הראשונה 4,800 מתגייסים. בשנה השנייה 5,700 מתגייסים ולאחר מכן היעד יעלה בצורה מדורגת בכל שנה".

העקרונות של חוק הגיוס כוללים:

• תוך שבע שנים - היעד הוא לגייס 50% מהמחזור השנתי של בני ה-18 מהמגזר החרדי. נגיע לשם באופן מדורג, בכל שנה תהיה עלייה.

• ⁠אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס - תהיינה סנקציות כלכליות: גם סנקציות מוסדיות על כלל הישיבות, וגם סנקציות אישיות על כלל המלש"בים - הלומדים ושאינם לומדים. ללא סנקציות פליליות.

• ⁠יהיו מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק.

• ⁠גיל הפטור מגיוס יעמוד על 26.

• ⁠מבחן העמידה ביעדים השנתיים: שירות אזרחי-לאומי, כמו בזק"א, לא ייכלל ביעדי הגיוס - אלא רק שירות ביטחוני מובהק, בצה"ל או במג"ב.

כ"ץ הבהיר כי "החוק שמונח כאן מציע סנקציות כלכליות לאי-עמידה ביעדים השנתיים". הוא הוסיף: "ככל שלא תהיה עמידה ביעדים - יחולו הסנקציות על כלל הישיבות בגין תלמיד שמיועד לשירות ביטחון. מי שלא ילמד, ונבדוק את בקפדנות, עליו צריך להטיל סנקציות ולא רק על הישיבות, דבר שלא היה". כ"ץ הוסיף: "דרושה מעטפת כך שחרדי שנכנס לצה"ל כחרדי יוכל לצאת מצה"ל כחרדי. המתווה יביא לכך שבדורות הבאים השירות בצה"ל יהפוך לנורמה רווחת. משנת 2026 ואילך לצה"ל תהיה יכולת לקלוט מספר בלתי מוגבל של מתגייסים מהמגזר החרדי".