"המענה לדיווחי האו"ם בנושא עינויים מטעם משרד הבריאות אשר פורסם ביום 26.12.24, כולל מידע רגיש ופרטי ביותר אודות המעשים שבוצעו בחטופים בזמן שהוחזקו בשבי, פורסם ללא יידועם או הסכמתם, וחלקו הוא מידע המאפשר זיהוי או חשד במי המדובר". כך אומרים (15.1.25) הממונה על הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, נוחי פוליטיס, והממונה הארצית על מדיניות ציבורית באגף, נטע ברק. פוליטיס וברק מבקשות מיו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, לקיום דיון דחוף בעניין פרסום מידע פרטי ורגיש על קורבנות מלחמת חרבות ברזל. הן מציינות, כי הסיוע המשפטי מייצג רבים מאוד מבני המשפחות השכולות, את משפחות הנרצחים, את משפחות החטופים ואת משפחות המשוחררים ב-2,200 הליכים למיצוי זכויותיהם. לדבריהן, אין ספק שיש חשיבות רבה לחשיפת הזוועות ותוצאותיהן, כולל בזירה הבינלאומית. "לצד זאת, לעיתים, וככל הנראה מחוסר תשומת לב ומודעות מספקת, נעשית 'הלאמה' של סיפורם של הקורבנות ומשפחותיהם, באופן שפרטיהם האישיים וקורותיהם מפורסמים לקידום האינטרסים הציבוריים החשובים, אך זאת ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם". בין הדוגמאות שמציינות פוליטיס וברק, בנוסף לדוח משרד הבריאות:

• לאתר בינלאומי הועלו סרטונים בהם נחשפים חלק ממעשי הזוועות בנפגעים או ביקיריהם, ללא אישורם ואפילו ללא ידיעתם של בני משפחותיהם.

• בערך בוויקיפדיה על אחת החטופות נכתב שהיא נפגעה מינית.

• משרד הבריאות מסר לגבי נפגעת איבה שהתאבדה, כי היא הייתה בעלת "רקע מוכר במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה".

פוליטיס וברק מוסיפות: "הצורך ההסברתי וחשיבות החשיפה והשיתוף של מעשי חמאס הנפשעים והמזוויעים מאירועי 7.10.23, ברמה הלאומית ובמישור הבינלאומי, מובנים וברורים. אולם שיקולים אלה אינם יכולים לבוא על חשבון זכויותיהם של נפגעי העבירה והמשפחות השכולות תוך העמקת הפגיעה בהם. זכויות נפגעי העבירה אינן נסוגות מפני שיקולים ציבוריים, קל וחומר כאשר הפרסום נעשה אף ללא יידוע המשפחות, ללא התחשבות בעמדתן ובמצבן ומבלי שהתבקשה או ניתנה הסכמתן", והוא אף עלול לפגוע בשיקום הקורבנות. הן מסיימות בבקשה שוועדת החוקה "תגבש מסקנות ודרכי פעולה למניעת פרסומים הפוגעים בזכויות הנפגעים להגנה מפני פרסומים מזיקים ולשמירה על פרטיותם, ולמניעת פרסומים המתבצעים ללא יידוע והסכמה, הן על-ידי גורמים ציבוריים והן על-ידי גורמים פרטיים".