בבתי החולים הדסה בירושלים, סורוקה בבאר שבע, העמק בעפולה והגליל בנהריה אין מדיניות של הפרדת יולדות יהודיות וערביות מטעמים גזעניים. כך קובעת (19.1.25) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, אשר דחתה בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה בנימוק זה. את הבקשה הגישו ארבע נשים ערביות, שילדו בבתי חולים אלו בעשור הקודם, נגד בעלי בתי החולים - הדסה, שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות. בזק-רפפורט אומרת כי כדי לאשר את הבקשה יש צורך להוכיח את קיומה של מדיניות גורפת הנובעת מטעמים גזעניים - והמבקשות לא עמדו בנטל זה. אם יש מקרים פרטניים של אפליה גזענית, יש לטפל בהם בתביעות פרטניות ולא בתביעה ייצוגית, היא מוסיפה. לדברי בזק-רפפורט, "לא נראה כי הפרדה יזומה שיטתית מיושמת בשטח: בפועל שוהות בחדרי האשפוז נשים ערביות ויהודיות גם יחד ומהתבטאויות נשים במחלקות כפי שהוקלטו מטעם באי-כוח המבקשות, נראה שרבות מהמוקלטות, גם כשנעשה מאמץ לחלץ מהם אמירה אודות הפרדה, ציינו כי הן אינן חוות את האשפוז במחלקות ככזה שנעשית בו הפרדה". בתי החולים אישרו, כי הם עשויים לקבל בקשה של יולדת (יהודייה או ערבייה) להיות מאושפזת בחדר אחד עם בנות דתה או עמה, למשל מטעמים של שפה משותפת, שמירת כשרות או צניעות. "היעתרות לבקשה שנועדה לשפר את רווחת היולדת, שאיננה בקשה גזענית, היא התנהלות התואמת את הוראות הדין, אף אם לא התקיימו באותה יולדת נימוקים רפואיים ייחודיים הדורשים זאת", קובעת בזק-רפפורט. "בית החולים מצווה על רווחת המטופל באופן רחב, והוא איננו תחום לשיקולים רפואיים צרים. בהתאם, ככלל היענות לבקשות מאושפזים שאינן גזעניות, היא בגדר מתן מענה לזכויות החולה כאמור בדין. נימוקים ענייניים תומכים בשיפור רווחת היולדת והיעתרות לבקשותיה במידת האפשר, על-מנת לאפשר לה החלמה מיטבית. כל זאת כפוף לקיום חובותיו הנוספות של בית החולים ובכלל כך החובה להימנע מהפליה מטעמי גזע, דת, לאום וכיו"ב. בהתאם, ככלל, היעתרות לבקשת יולדת לשהות בחדר שבו תחוש בנוח, איננה מעשה פסול, כל עוד אין הוא באה על חשבונן של יולדות אחרות ואיננו מבטאת הפליה מטעמי לאום", מוסיפה בזק-רפפורט. בזק-רפפורט מוסיפה: "האיסור על הפליה והפרדה איננו מחייב את בית החולים לסרב באופן אוטומטי לבקשת יולדת למעבר חדר. ובלבד שהדבר נעשה שלא כדי להרחיקה מאדם שאיננו מקבוצתה בהיותו שלא מקבוצתה... כאשר בית חולים נעתר לבקשתה של אישה מקבוצה מסוימת לעבור לחדר אחר כדי להנעים את זמנה בשל סיבה עניינית, לא מדובר בבקשה למתן יחס שונה מטעמי מוצא, אלא בקשה למתן אפשרות להתאוששות נעימה בבית החולים". את המבקשות ייצגו עוה"ד גיל רון, נדב מיארה, הדס הולצשטיין-תמיר ונועה מלצר; את הדסה ייצגו עוה"ד שאול ציוני ואלי פילרסדורף; את הכללית ייצגו עוה"ד דביר סקעת ואריאל מייטליס; ואת המדינה - עו"ד יואל פוגלמן.