פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט (20.1.25) לגנוז מחוסר אשמה את תיק החקירה נגד רועי יפרח, סער אופיר, ישראל ביטון, עקיבא קאופמן וישראל פרץ, שנחקרו בחשד להריגת פלסטיני כפות בימיה הראשונים של המלחמה. זאת, בשל הסבירות הגבוהה שהודאותיהם במעשים אלו הודאות שווא והתרברבויות בלבד.
בנובמבר 2023, במסגרת חקירתו של אופיר במח"ש בתיק אחר, הוא טען שיפרח הראה לו ולאחרים סרטון שבו הוא נצפה רותח בדקירות מחבל כפות. ארבעה שופטים שונים הוציאו צווי חיפוש, לאחר שקבעו שהתשתית הראייתית מעלה חשד סביר לביצוע עבירת רצח.
לדברי הפרקליטות, בחקירה הסמויה נאספו ראיות שחיזקו את החשד לכאורה לביצוע עבירות המתה של פלסטינים/מחבלים, שלא במהלך לחימה ולאחר שלכאורה הסיכון שנשקף מהם נוטרל. יפרח הודה במשטרה ובהודעות ווטסאפ ששלח לאחרים שהמית מחבלים שלא במסגרת לחימה, וגם אופיר הודה בהודעות ווטסאפ שהמית מחבלים לאחר שהתעלל בהם לכאורה מינית ופיזית. יפרח, ביטון ואופיר נעצרו בחשד לרצח ובית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצריהם.
הטענה לא התיישבה עם הסרטון
בחקירותיהם הכחישו כל החשודים שהמיתו מחבל שלא נשקף ממנו סיכון. יפרח, ביטון, קאופמן ופרץ אישרו שב-7 באוקטובר קיבלו מחבל אותו התבקשו למסור למשטרה, ואמרו שמסרו אותו כשהוא חי. אופיר טען שההודעות ששלח היו בגדר התרברבות, אך לדבריו יפרח אמר לו שתפס מחבל בחיים והרג אותו כשהוא אזוק. לדברי הפרקליטות, טענה זו לא התיישבה עם תוכן הסרטון שלטענתו יפרח הראה לו.
גופת המחבל אותרה, דמו נמצא ברכבו של יפרח ואותר סרטון שבו יפרח נראה מכה את המחבל בראשו. ואולם, מדגישה הפרקליטות, ניתוח של כל תוצרי החקירה העלה שקיימת אפשרות ממשית שמדובר בהודאות שווא של יפרח, מתוך רצון להתרברב ולהתהדר בתרומה בהשתתפות במאמץ המלחמתי מעבר לזו שתרם בפועל.
שותפיו של יפרח לפעילותו ב-7 באוקטובר מסרו גרסה דומה, המתיישבת עם חומר החקירה, שמצביעה על כך שהמחבל הכפות נמסר לכוחות הביטחון בעודו חי. בנוסף, בהודאות השונות של יפרח הוא סתר את עצמו באשר לאופן ההמתה - בירי, דקירות או גרירתו כשהוא קשור לרכב. אלא שחוות הדעת הפתולוגית של הגופה שללה את כל האפשרויות הללו.
בנסיבות אלה, סברו כל הגורמים שיש לגנוז את התיק בעניינם של ביטון, קאופמן ופרץ בעילה של חוסר אשמה. אשר ליפרח, אימץ איסמן את העמדה לפיה נמוך הסיכוי שהוא ביצע עבירת המתה, ולכן יש לגנוז את התיק נגדו בעילה של חוסר אשמה, ולא מחוסר ראיות.
לאופיר יש עבר של כזבים
אשר לאופיר, נמצאו סתירות בהודאות שמסר בהתכתבויות ווטסאפ עם מכרות שלו, שמובילות למסקנה שמשקלן נמוך, מה גם שלא נמצאו ראיות של ממש התומכות בהן. לדברי הפרקליטות, טענתו של אופיר שמדובר בהתרברבות היא בעלת היתכנות גבוהה, שכן היא נתמכת באינדיקציות רבות ומגוונות בחומר החקירה.
בין היתר נמצא, שעוד לפני 7 באוקטובר נהג אופיר להציג מצגים שקריים בפני גורמים שונים בדבר הזיקה בינו לבין כוחות הביטחון, ובכלל זה היותו לוחם שב"כ ועובד משרד הביטחון כביכול. זאת, בשעה שהוא שירת בסדיר כעובד כללי, נכלא פעמיים לאחר שהורשע בבית דין צבאי ושוחרר משירותו הצבאי עקב אי-התאמה.
לדברי הפרקליטות, רשויות האכיפה עשו מאמצים משמעותיים למצות את החקירה בתיק, אולם בהתחשב בכאוס ששרר בימי המלחמה הראשונים, נוצרו קשיים אובייקטיבים להתחקות אחר השתלשלות האירועים במלואה. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, אי-מיצוי חקירתי עשוי להשליך על עילת הגניזה לטובת החשוד.
על כן, גם בעניינו של אופיר החליט איסמן, לאחר התלבטות, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, לאחר שאימץ את העמדה שלפיה בנסיבות תיק זה, הגם שלא נמצא בחומר הראיות "דבר-מה סותר" להודאות אופיר, הרי שנוכח משקלן הנמוך של הודאותיו, דלותן וההיתכנות הגבוהה שמדובר בהתרברבות, קיים חשש ממשי שמדובר בהודאות שווא, והסיכוי שביצע עבירת המתה - נמוך.