ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, נבחר (26.1.25) לנשיא בית המשפט העליון ויכהן בתפקיד עד פרישתו בגיל 70, באוקטובר 2028. השופט נעם סולברג נבחר למשנה לנשיא בית המשפט העליון, ואם יישמר עקרון הסניוריטי - יחליף את עמית באותו מועד ויכהן עד ינואר 2032. הוועדה גם בחרה שופטים לערכאות אחרות, בהסכמה מראש של חבריה שלא נכחו בישיבה. הוועדה לבחירת שופטים אישרה את שני המינויים בישיבה אותה החרימו שר המשפטים, יריב לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר, אשר התנגדו למינויו של עמית ותמכו בשופט יוסף אלרון. עמית וסולברג קיבלו את קולותיהם של השופטת דפנה ברק-ארז, ח"כ קארין אלהרר ונציגי לשכת עורכי הדין, מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ, והצביעו זה בעד זה. המינויים נעשו לאחר שבאופן חסר תקדים, לא היה לבית המשפט העליון נשיא מאז פרישתה של אסתר חיות באוקטובר 2023. לוין מתנגד עקרונית לשיטת הסניוריטי (מינוי על-פי הוותק בבית המשפט העליון), אותה רצה לשנות במסגרת הרפורמה המשפטית, ונקודתית לעמית הנתפס כ"ליברל", וגם על-רקע החשש שמא הוא ימנה את חבריה של ועדת חקירה ממלכתית למלחמת חרבות ברזל. כיוון שכך, שימש עוזי פוגלמן כממלא-מקום הנשיא עד אוקטובר 2024, ועמית - מאז. בג"ץ הורה ללוין בחודש אוגוסט להתחיל את הליך בחירת הנשיא, בלא קביעת תאריך יעד. לוין נקט סחבת ובג"ץ הורה לו להשלים את הבחירה עד 16.1.25. בעקבות פרסומים בתקשורת בעניינו של עמית, ביקש לוין ארכה לבחינתם; בג"ץ העניק לו עשרה ימים. בשבוע שעבר הוא ביקש ארכה נוספת, אך נדחה משום שהוועדה היא הגורף המוסמך לבחון את הפרסומים ולהחליט האם היא זקוקה לפרק זמן נוסף. לוין צפוי להחרים את עמית ולא לקיים פגישות עבודה שבועיות איתו, בהן מתקבלות החלטות מינהליות כגון מינוי חברי ועדות מעין-שיפוטיות וקידום שופטים בתוך הערכאות. לוין גם יימנע ממינוי שופטים לבית המשפט העליון, בו מכהנים כעת 12 שופטים במקום 15; מספרם יפחת עוד עם פרישתו של אלרון בספטמבר. הוא גם צפוי למנוע מינוי שופטים ליתר הערכאות; בעוד חודשיים יש למנות נשיא לבית הדין הארצי לעבודה במקומה של ורדה וירט-ליבנה. סביר להניח שבנושאים אלו יוגשו עתירות לבג"ץ. עמית נולד באוקטובר 1958 בשכונת שפירא להורים דתיים ניצולי שואה. הוא למד בבית הספר היסודי מוריה ובתיכון צייטלין (שניהם דתיים) ושירת כקצין ביחידה 8200. עמית סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1985 והיה עורך דין עצמאי בשנים 1997-1986. עמית החל לכהן כשופט בבית משפט השלום בעכו בשנת 1997 - מקרה נדיר של שופט שלום באחת מערי השדה שהגיע לבית המשפט העליון. משם עבר לבית המשפט בחיפה, היה שופט במחוזי בעיר במינוי זמני בשנים 2002-2001, ובשנים 2009-2002 - במינוי קבוע. הוא החל לכהן בבית המשפט העליון באוקטובר 2009. התמחותו לאורך כל דרכו הייתה בתחום האזרחי והמינהלי, אם כי בבית המשפט העליון הוא עוסק גם בתחום הפלילי. סולברג, שומר מצוות ותושב גוש-עציון, למד משפטים באוניברסיטה העברית, היה עוזר הוראה ומחקר באותה פקולטה והתמחה התמחה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בבית המשפט העליון. סולברג קיבל רשיון עריכת דין ב-1961 ובשנים הבאות היה עוזרו של היועץ המשפטי יוסף חריש (1993-1991), פרקליט בפרקליטות המדינה (1994-1992), עוזר ראשי ליועץ המשפטי מיכאל בן-יאיר (1997-1994) ועוזר בכיר ליועץ המשפטי אליקים רובינשטיין (1998-1997), לצידו כיהן לימים בבית המשפט העליון. סולברג מונה ב-1998 לשופט בבית משפט השלום בירושלים ובאותה שנה סיים לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית כתלמיד מצטיין. ב-2005 מונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, וב-2012 - לבית המשפט העליון. הוא נחשב לבולט שבין השופטים המתויגים כ"שמרנים", ובין היתר תומך בצמצום זכות העמידה ומתנגד לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.