במלחמת חרבות ברזל ולפני כן במבצע "שומר החומות" (2021) עמדה ישראל על סף פגיעה במשק הדלקים. כך קובע (29.1.25)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בדוח על חברת קצא"א שבבעלות המדינה. הסיבה: מחלוקת מתמשכת בין המשרד להגנת הסביבה לבין יתר משרדי הממשלה בנוגע לפריקת דלקים בנמל אילת.
בישראל יש ארבעה נמלים שבהם ניתן לפרוק תזקיקים ונפט גולמי נדרשים לצורכי המשק בחירום: נמל הדלק של חברת תשתיות אנרגיה בחיפה, מקשרי דלק מול נמל אשדוד, נמל קצא"א באשקלון ומזח הדלק של קצא"א בנמל אילת. נמל אשקלון הושבת עקב איומים ביטחוניים מדרום, ונמל חיפה ומקשרי הדלק באשדוד עלולים היו להיות מושבתים בתרחיש של התפתחות לחימה בחזית הצפונית. במקביל, נמל אילת נמצא באי-כשירות לפריקת תזקיקים, כמו גם להעדר שימור התירות והאפשרות להמשך הפעלתו של לקליטה ולאחסון של נפט גולמי, זאת בשל הגבלות על כמות הפריקה של נפט גולמי שהוטלו ע"י המשרד להגנת הסביבה, ערב פרוץ המלחמה.
קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) הוקמה ב-1968 לצורך הולכת נפט מנמל אילת לאשקלון. בשנת 2017 הקימה המדינה את חברת קו צינור אירופה-אסיה (קצא"א הנוכחית), ובשנת 2019 הועברו אליה פעילותה ועובדיה של קצא"א ההיסטורית. בין היתר, קצא"א מפעילה שלושה קווים נפרדים להזרמת נפט גולמי ובבעלותה קו נוסף להזרמת מוצרי דלק שמופעל על-ידי חברת תשתיות אנרגיה באורך כולל של 747 ק"מ. בבעלותה גם נמלי אנרגיה באשקלון ובאילת (מזח בתוך נמל אילת), ולצידם חוות מכלים לאחסון נפט גולמי ומוצרי דלק בנפח כולל של 3.7 מיליון מ"ק.
בדצמבר 2020 חתמו קצא"א וחברת Med-Red Land Bridge הסכם לעשר שנים, שבמסגרתו החברה הייתה צפויה להגדיל בשיעור ניכר את היקף פריקת הנפט הגולמי בנמל אילת. המשרד להגנת הסביבה התנגד להגדלת הפעילות והגביל אותה. בנובמבר 2021 קבע המשרד מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" וכי הוא לא יבחן ולא יתיר (כלל או בתנאים) את הגדלת הכמות מעבר לכך, עד שהממשלה תחליט אחרת. החלטות אלו הן שגרמו לסכנת המשבר במלחמת חרבות ברזל, אומר אנגלמן.
בהמשך, נחתם נספח עידכון להסכם מד-רד להקטנת כמויות הנפט שניתן לפרוק ולשנע באילת. במאי 2024 השלים צוות בין-משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה את בחינת הסכם מד-רד ומדיניות אפס תוספת סיכון. הצוות מצא, כי יש תועלות להרחבת "שינוע נפט דרך נמל אילת, שהוצגו לראשונה בהרחבה במסגרת עבודתו, ובראשן תועלות לביטחון האנרגטי של המשק ולרציפות התפקודית בשעת חירום". הצוות המליץ, כי המשרד להגנת הסביבה יבחן פרטנית את בקשת החברה להרחיב את פעילותה בנמל אילת בתוך שלושה חודשים.
בשל מלחמת חרבות ברזל ולמשך תקופת החירום בלבד, התיר המשרד להגנת הסביבה לחרוג מהגבלת הכמות השנתית שקבע באילת, נוכח חשיבותו של נמל אילת בחירום ולצורכי המשק המקומי בשעת חירום. הצוות הבין-משרדי המליץ בסיכום עבודתו במאי 2024 על הארכת ההיתר הזמני, נוכח התארכות המלחמה, ועל ביטול הגבלת ההחרגה לשימוש מקומי בלבד; המלצות אלו טרם נדונו וממילא טרם יושמו.