במקרה של "מבוי סתום" במינוי שופטים, ימונה שופט מטעם הקואליציה ושופט מטעם האופוזיציה. מנגנון זה מעורר חששות להחרפת הקיטוב בבית המשפט העליון. בליי ציין את הסיכון למינוי שופטים צעירים במיוחד כדי "להרוויח" שנות כהונה ארוכות.

ההצעה דורשת הסכמה בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה למינוי שופטים לערכאות הנמוכות. בליי הזהיר מפני שינוי האתוס המקצועי של השפיטה לאתוס פוליטי, ומהשפעת התנאי על קידום שופטים במערכת. יועמ"ש הוועדה הציע שינויים אפשריים שיכולים למתן את הקשיים שעלו:

• העלאת הרוב הדרוש - במקום וטו הדדי בין קואליציה לאופוזיציה, ניתן לקבוע רוב מוגבר של שישה חברים מתוך תשעה.

• מינוי נציגי ציבור שאינם פוליטיים - לבחור בנשיאי בתי משפט בדימוס כנציגי ציבור בהסכמת שני הצדדים.

• הגבלת מנגנון "שובר השוויון" - לקבוע תבחינים ברורים להפעלת המנגנון ולהפחית את התמריץ להימנע מהסכמות.

• השארת כללי הכרעה קיימים בערכאות הנמוכות - לאפשר מינוי שופטים ללא תלות בהסכמות פוליטיות בערכאות אלה.

עו"ד ד"ר בליי קרא לקיים דיון מעמיק בהצעה, תוך שמירה על איזון בין שיקולים פוליטיים ומקצועיים במינוי שופטים. הוא הדגיש את חשיבות הערכת ההשפעה של מנגנון "שובר השוויון" על מבנה מערכת המשפט ואמון הציבור, והציע לשקול חלופות שיבטיחו פתרונות שקולים יותר.

שר המשפטים לשעבר דן מרידור אמר בדיון: "אחרי מה ששמענו פה על החטופים מה שקורה איתנו מבדיל בין קודש לחול. במה אנחנו עוסקים פה, כשאלו הבעיות של עם ישראל. אם ההצעה הזו תעבור - אנחנו נהיה בישראל אחרת. יש בה סכנה גדולה לא רק למערכת המשפט אלא לדמוקרטיה הישראלית בהקשר הרחב של הניסיונות לשנות את המשטר עוד לפני שנתיים. "כשאני מסתכל מה קרה בעולם - ארצות שעברו תהליך דומה בעיקר טורקיה, פולין, והונגריה - זה התחיל בהשתלטות על מערכת המשפט. בארצות אחרות באירופה, מעל המדינה יש את בית הדין האירופי שביטל להם את ההחלטה. אם נלך בדרך הזאת אפילו בהצעה שמוצעת היום, המקום שבו ייערך הדיון על בחירת שופטים יעבור מן הוועדה לכנסת, ויהיה בין הממשלה לקואליציה. זה עניין מרכזי - מי צריך להכריע במינוי שופטים, האם באמת הפוליטיקאים? ישראל נהגה במעל 70 שנותיה בשיטה שאנשי הפוליטיקה צריכים להשיג מישהו מאנשי המקצוע כדי להביא להכרעה. "בוועדה משפטנים מקצוענים לרבות לשכת עורכי הדין. אני לא יודע מה דעתם הפוליטית של ראשי הלשכה. אדם שתומך בזכויות אדם ומגילת העצמאות זו לא פוליטיקה. כשכתוב שחוזה לא מוסרי כריתתו בטלה - מי יחליט מה זה מוסרי? לפעמים השאלות זה זכויות אדם וביטחון ולפעמים מוסריות. זה זכויות אדם ולא פוליטיקה. בעשורים האחרונים בית המשפט הוא יותר פסיבי. "ברגע שהבחירה תהיה ונמצא מועמד לשיפוט, אם יושג רוב של הכנסת אתה מסודר קואליציה ואופוזיציה. בכנסת מקובל לעשות 'דילים' כמו תמיכה בגיוס תמורת עניין כלכלי, כך משיגים רוב. בבחירת שופטים זה אסור. לא מקובל עלי שנעשה דילים כאלו שלמרות שאני לא מאמין בזה אני אבחר בשופט. "אם המועמד או השופט ירצה להתקדם או להתמנות הוא יודע שאין מה לדבר עם השופטים. הוא צריך להשיג הסכמת פוליטיקאים- זה שינוי דרמטי. זה יגרום לאי-אמון במערכת המשפט וידעו מי מינה מה ולאן. זה רע מאוד. יש פה תהליכים. אחרי תהליך אחד שייקבע שופט בדרך המוצעת, זה כבר לא יהיה בית המשפט מול פוליטיקאים, זה כבר יהיה שופט פוליטיקאי שייבחר לפי דעתו הפוליטית. זה תהליך המשכי. "לא מדובר בשופטים שעוסקים בעניינים משפטיים בלבד, חלק גדול זה עניינים אזרחים ופליליים. כששאלו את יריב לוין, למה רק עכשיו? הוא אמר, לקח לי זמן לשכנע שצריך רפורמה, שלושה כתבי אישום תרמו לזה. כלומר, זה לא חוקתי - זה פלילי. העניין הפלילי לא פחות חמור מהחוקתי. "תפקיד בית המשפט, לרסן את השלטון של הרוב, הוא קריטי אצלנו יותר, כי אין לנו חוקה, לכן, פגיעה בבית המשפט היא פגיעה עמוקה יותר מבמדינות אחרות. גם אם כל השופטים טהורים ונקיים יש חשיבות למראית פני הדברים. אם יש צביעה פוליטית אני מרגיש לא טוב, זה מסוכן. החשיבות שלא יהיה רוב לפוליטיקאים היא קריטית. המסורת אצלנו משתנה. בית המשפט הפך מושא להתקפה והשתלחות גסה במערכת המשפט. באים להבטיח את אי-עצמאותם של השופטים ולכן גם את אי-עצמאותם של ממניהם. הממנים צריכים להיות בלתי תלויים במידת האפשר. "באירופה, המועצה הממנה צריכה להיות חוקתית, 50% ממנה צריכים להיות שופטים שייבחרו על-ידי חבריהם, סמכות להחליט ולא רק לייעץ, קידום ולא רק בחירה, ברוב של המועצה המשפטית צריך לעמוד נשיא בית המשפט העליון. בית המשפט צריך להיות מקצועי ונאמן לערכי היסוד של המדינה. זה לא פוליטי. "השופט אלכס שטיין קבע קביעה משמעותית, שמעל חוקים יש חוק יסוד, מעל חוק יסוד יש מגילת העצמאות, שעקרונותיה שוויון זכויות לכולם. רוצים ליצור מהלך שה'דיל' יהיה פה. באופן טבעי, יש כאלה בין אופוזיציה לקואליציה שרוצים שופט כזה תמורת משהו אחר. ברגע שזו תהיה הדרך לבחירת שופטים אנחנו משנים את השיטה לחלוטין. "אין לנו בית דין אירופי ולא חוקה, הסמכות והכוח פה. פה הכוח בידיכם לשמור על ישראל כמו שהכרנו ורצינו להכיר אותה או להפוך אותה למשהו אחר".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הגיב לדבריו: "מי שמסתכל על המערכת שהיא תוצר השיטה הנוכחית ואומר שאינו יודע מה העמדות הפוליטיות, שואל אותי מה עשיתי לפני שבעה באוקטובר. יש דבר אחד שעשיתי לפני שבעה באוקטובר, שאם היו עושים אותו בזמנו ותנועת הליכוד המפוארת של מרידור הייתה עומדת על זה, לא יודע אם היינו מגיעים לשבעה באוקטובר, וזה תיקון עילת הסבירות, כי אם היו עושים זאת כשביהמ"ש העליון התחיל להשתלט על מדינת ישראל, אז יצחק עמית, שמינה את עצמו שלשום להיות נשיא של בית המשפט העליון, לא היה מעז לומר לקבינט שלא לתת טיפול לעזתים בישראל כדי להחזיר חטופים זה חורג ממתחם הסבירות". לאחר דברים אלו עזב מרידור את הדיון והטיח כלפי היו"ר: "אתה לא מכבד את נשיא בית המשפט העליון שנבחר - אז אני יוצא". רוטמן לא התרשם והמשיך: "אם היה התיקון לעילת הסבירות, לא הייתה סיטואציה שבה הקבינט אומר - מה שאני צריך לעשות כדי להחזיר חטופים זה להפסיק את הסיוע, ויושב בית המשפט העליון וקושר את היד, שהחמאס משתלט על עזה, כאשר הקבינט מנסה להילחם להשיב חטופים והוא קושר להם את היד. ועכשיו רוצים שיצחק עמית הוא זה שימנה ועדת חקירה. "מה שעשיתי הוא לתקן את עילת הסבירות כדי שלא יישבו אנשים במגדל השן ולא ישמעו את זעקות משפחות החטופים ויאמרו לקבינט מה הוא יכול או לא לעשות כדי להשיב חטופים. זו עמדה פוליטית מלוכלכת, שלא סופרת חטופים, שחושבת שזכויות האדם של העזתים חשובות יותר מזכויות האדם שלנו, בשם מתחם הסבירות. במקום שהם יתביישו על מה שהם עשו למשפחות החטופים שגופות יקיריהם בעזה, ולא נתנו לקבינט לקבל החלטה שנתמכה ע"י גופי הביטחון, אומר השופט עמית שזה לא סביר. אז כן אני תיקנתי שבית המשפט לא יתערב בסבירות ובית המשפט ציפצף על חוק יסוד. העמדה שלי ושל רוב האזרחים היא שנדאג לאזרחים שלנו, נביא את החטופים שלנו, לא אכפת לנו ממי שצריך טיפול בעזה. זו הסבירות שלנו. ואם ליצחק עמית יש סבירות אחרת, שירוץ לכנסת וינסה לשכנע בסבירות הפוליטית הזו שלו. כשמדברים על איך בוחרים שופטים לעליון או על סבירות השאלה היא לא על ג'וב להוא או להוא, אלא על איך יחזרו חטופים לישראל".

חברי הכנסת התייחסו להצעת החוק ולבחירתו של נשיא ביהמ"ש העליון. ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני מבקש להזכיר שעל-פי חוק יסוד: השפיטה, הוועדה בוחרת ומי שממנה את נשיא בית המשפט העליון הוא נשיא מדינת ישראל, שבירך על בחירתו של הנשיא בפומבי. לכן ההודעה של שר המשפטים שהוא יחרים את הנשיא הנבחר היא בגדר הטלת חרם על נשיא המדינה, לא באופן אישי אלא בהיותו האזרח מספר אחת. יריב לוין הודיע שהוא מפר את שבועת האמונים שלו למדינת ישראל. זו המשמעות של ההודעה גם סמלית וגם מעשית, ומכיוון שליבו גס בהוראות החוק גם בהוראות חוק יסוד השפיטה וגם ביתר החוקים שמקנים לו את הסמכויות לעשות מהלכים חשובים למען האזרחים במערכת המשפטץ כל עוד שר המשפטים עומד בדעתו שהוא יחרים את הנשיא הנבחר הוא איננו ראוי לכהן בתפקידו כשר משפטים.

"הוא בוודאי לא יכול להיות האדם שמגיע לכאן ומדבר גבוהה-גבוהה על הנכונות שלו לקדם הסכמות. מי שבידו הימנית עסוק בחרמות ובידו השמאלית מנופף בדגלי הפשרה הוא הוא אדם צבוע, מנהיג צבוע, שבעצם מבקש להמשיך את הקו הלוחמני שבו הוא נקט בעניין המהפכה המשטרית. המסוכנים ביותר הם הצבועים אלה שמדברים שלום אבל כל פניהם להמשך המלחמה. הלוואי ונגיע להסכמות רחבות. כרגע שר המשפטים הודיע על עצמו כמי שלא מעוניין בפשרות ובהסכמה רחבה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הצעת החוק מתיימרת להוות תיקון טוב לחוק יסוד: השפיטה, הצעה שבאה ממישהו שהודיע קבל עם ועדה שהוא מחרים את נשיא ביהמ"ש העליון הנבחר כדת וכדין. זה דבר שלא יכול לקרות. אי-אפשר לבוא ולדבר על הסכמות ועל פשרות מקום בו יש שר שמתנהג כמו ילד בארגז החול שלקחו לו את המשחק. לשר יש אחריות ויש סמכות, והוא רוצה רק סמכות ובלי אחריות. הוא לא פוגע באופוזיציה הוא אפילו לא פוגע בנשיא בית המשפט העליון, הוא פוגע באזרחים שצריכים לקבל שירות. לא מתבצעים מינויים חשובים, לא רק של שופטים - ועדות ערר לנכים למשל. אני קוראת לשר המשפטים - תחזור בך, תושיט יד לנשיא ביהמ"ש העליון. אם אתה לא מסוגל, בצער תניח את המפתחות ותלך".

ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): "יושבים פה חברים מהקואליציה שהתבטאו בצורות לא ממלכתיות ואמרו 'עמית לא הנשיא שלי, אני לא מכיר בסמכות שלו'. אתם מזכירים לי את הימים של הממשלה הקודמת שהייתם עומדים מול ראש הממשלה, מבזים אותו וצועקים עליו, ולא פונים אליו בתואר ראש הממשלה. הייתם ממשיכים לפנות לנתניהו שהיה אז ראש האופוזיציה כראש הממשלה וזו הצורה הכי לא ממלכתית שאפשר לפעול בה. זה כאילו לא הבנתם כלום משבעה באוקטובר ולא הבנתם כלום מהשנה שקדמה לשבעה באוקטובר- לא להכיר בתוצאות של הליך חוקי. הייתי מעדיף לראות נשיא בית משפט עליון אחר מאשר יצחק עמית. אבל יש פה אירוע שהתבצע בדרך חוקית. לכן צריך באופן ממלכתי לכבד את התפקיד ולקבל את האיש שממלא אותו. אם יתבררו החשדות ויתגלה שהם נכונים, צריך יהיה להמשיך בטיפול בנושא. המתווה הוא בוודאי לא קץ הדמוקרטיה. הוא כר לדיון רציני, אבל אי-אפשר להתייחס למתווה הזה במנותק מהמכלול. יש כאן הזדמנות באמת להראות רצון טוב, להראות שאנחנו לא מתעסקים עכשיו בנושא ספציפי ואחר-כך בשיטת הסלמי לדבר על כל המכלול של הרפורמה המשפטית הכל-כך נדרשת הזו. לבוא בצעד של אמון כלפי הציבור, כלפי האופוזיציה, ולהראות שאפשר לעשות את הדברים ביחד".

ח"כ משה סעדה (ליכוד): "אני מבקש שתחקרו את עמית בשביל אמון הציבור. כשהייתי במחלקה לחקירות שוטרים, היה על מנכ"ל הכנסת חשד, לא חשד לפלילים בכלל, אבל פנו אליי ושאלו האם הוא יכול להתמנות. אמרתי ברור שכן, אם אין שום חשד במח"ש, כלום. אבל שופט בית משפט העליון לשעבר גולדברג, בגלל שהוא נפגש איזו פגישה עם בן אדם שהגיש נגדו תלונה, אפילו לא איתו, אלא עם עורך הדין שלו – קבע שאמון הציבור נפגע, שבגלל אמון הציבור לא ראוי למנות אותו למפכ"ל המשטרה, והאיש הזה לא מונה. פה, בעניין מינוי נשיא, יש אמון הציבור שקורס בגלל מערכת המשפט וכל מה שהיה צריך לעשות הוא להחיל עליו את הכללים האמורים, לבדוק אותו, והתוצאות יהיו אשר יהיו ומי שיבדוק אותו הוא לא שר המשפטים. אלא המשטרה, גוף אובייקטיבי לחלוטין. לצערי מנעו בדיקה, מנעו חקירה ופגעו באמון הציבור ועל זה הייתי מצפה לשמוע את צעקתן של חיות ושל ביניש".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "הצעת החוק לא מגיעה דרך מסך בערות, אלא בסיטואציה ספציפית-פרסונלית, של סכסוך קולני ומתמשך מול הרשות השופטת. גם אם אחת המטרות הראויות היא להגיע להכרעה על מנגנון שבמסגרתו ימונו שופטים ולא יהיה שיתוק, לא ייתכן ששיקול ההכרעה ילך וידרוס את כל יתר השיקולים. הנוסח יותר טוב במובן הזה שהוא לא 'קואליציה מלא-מלא', שהממשלה משתלטת על הרשות השופטת. עם זאת האלמנט שנשאר במנגנון השיתוק, הוא הכי בעייתי והוא בר פסילה מבחינה משפטית, כמנגנון 'פוליטי מלא-מלא'. בבית הנשיא בתקופת ההידברות על מתווה הפשרה, קיבלנו הצעות של חצי קואליציה חצי אופוזיציה, והכל היה אותו דבר- האופוזיציה והקואליציה השתלטו. זו מגמת החקיקה של הממשלה, גם במינוי נציג תלונות שופטים, נציב שירות המדינה, שהדרג הפוליטי ימנה. גם המנגנון של נציגי הציבור הוא פוליטיזציה מלאה. אומנם קוראים להם שני עורכי דין, אבל הם נציגים פוליטיים מטעם האופוזיציה והקואליציה. אני מציעה לשנות את זה לנציגי ציבור כמו שופטים בדימוס. במחנה הממלכתי, אמרנו בכנות שיש כאן שיפור במובן שזה לא 'קואליציה מלא-מלא'. אבל המנגנון דורש תיקונים, הרעיון הוא לייצר שקט ואחדות בעם ולא לחזור לשישה באוקטובר ולא לריב. לא רק תיקונים נקודתיים, אלא לסיים את הטרלול הזה שחזרנו אליו. צריך לחשוב מחדש על נושא הרוב בוועדה, זאת הייתה טעות להוריד את השבע מתשע. צריך ששופטים לא יהיו אורחים בוועדה הזאת, זה לא יעלה על הדעת. בנוסף, חייבים לטפל במנגנון השיתוק, שאינו חוקי. לגבי נציגי עורכי הדין, אני ממש מבקשת מכם לשקול אותו מחדש, אחרת יהיה כאן נציג לי, נציג לך".