פעילותה של אונר"א בישראל תיפסק מחר (30.1.25) והמדינה תנתק כל מגע איתה כפי שקבעה הכנסת. שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, סירבה (29.1.25) להוציא צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף של החוקים הקובעים זאת, עד להכרעה בעתירה המבקשת לבטל אותם. הכנסת אישרה את שני החוקים לפני שלושה חודשים ברוב של 90 חברי כנסת, לאחר שהתרבו הראיות לכך שסוכנות האו"ם לטיפול בפליטים הפלשתינים למעשה משתפת פעולה עם הטרור בכלל וחמאס בפרט. היא קבעה שהם ייכנסו לתוקף מחר, כך שתהיה תקופת היערכות. ממשל ביידן התנגד לחקיקה, בעוד ממשל טראמפ תומך בה. בעתירה נגד החוקים נטען, כי "אי הוצאת צו ביניים ויישום החוקים באופן מלא או אף חלקי, יגרמו לנזקים חמורים ביותר ובלתי הפיכים ויפגעו קשות בזכויות יסוד של כ-2.5 מיליון פליטים המתגוררים במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה. ליישום החוקים גם השלכות מיידיות על המערך ההומניטרי ברצועת עזה, דבר שיש לו השלכות מסכנות חיי אדם מיד. בנוסף, אי-הוצאת צו ביניים עלול לייתר את הדיון בעתירה דנן, אם מערך הסעד והתעסוקה של אונר"א יופסק או אף יצומצם כתוצאה מיישום החוקים". עוד נטען, כי "לא הוצגו עד כה חלופות כלשהן למכלול הסיוע שניתן במסגרת המנדט של אונר"א לעותרים ולכלל הפליטים הפלשתינים באזורים הנ"ל. לכן, אי-הוצאת צו ביניים תוביל לפגיעה אנושה וטוטאלית בזכויות הבסיסיות ביותר של הפליטים הפלשתינים, המסתמכים על השירותים החיוניים ביותר של אונר"א. עניין לנו במשפחות שהביטחון התזונתי שלהם תלוי במערך הסיוע של אונר"א, כמו גם הביטחון התרופתי, טיפולים רפואיים, תמיכה סוציאלית, תמיכה סוציו-פסיכולוגית, חינוך ילדים ועוד". בתשובה המדינה נאמר: "במהלך מתקפת 7.10.23 ולאורך מלחמת 'חרבות ברזל' הצטברו עדויות חד-משמעיות לחדירה נרחבת של חמאס וארגוני טרור נוספים לשורות אונר"א, אשר באה לידי ביטוי בהיבטים שונים: מעורבות עובדי הסוכנות במתקפת 7.10.23; העסקת לכל הפחות מאות פעילי חמאס וגא"פ [ג'יהאד איסלאמי פלשתיני] על-ידי הסוכנות; שימוש נרחב בתשתיות אונר"א לפעילות טרור; וכן הסתה בבתי הספר של אונרייא נגד מדינת ישראל... לפחות 75 מתוך 510 חברי סגל בכיר במערכת החינוך של אונר"א בעזה אומתו כפעילי חמאס וג'יהאד איסלאמי פלשתיני ותשתיות טרור נמצאו בתוך או בסמיכות ל-32 מבני אונר"א לפחות ברצועת עזה, ובכלל זה מטה הארגון ברצועה". לדברי המדינה, "ישראל חלקה את המידע עם האו"ם ועם הקהילה הבינלאומית, והזהירה כי הניצול הרחב מסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה ומהווה הפרה חמורה של מחויבות האו"ם לניטרליות והעדר משוא פנים. חרף זאת, וגם לאחר חשיפת המידע והצגתו באופן מפורט לגורמי הבדיקה שמונו מטעם האו"ם, אונר"א לא נקטה בצעדים הנדרשים למיגור התופעה. יתרה מכך גופי החקירה שמונו מטעם האו"ם קיבלו מנדט מצומצם ביותר, אשר אינו מקיף את מכלול הנושאים והקשיים שצפו בעקבות מתקפת 7.10". בהחלטתה מציינת ברק-ארז, כי החקיקה אינה מונעת את פעילות אונר"א ביו"ש וברצועה, אם כי ללא מעורבות של ישראל. היא גם מפנה את תשומת הלב לתשובת המדינה בנוגע להיערכות שבוצעה לקראת הפסקת פעילות אונר"א במזרח ירושלים, בנוגע להשלכות הצפויות ביו"ש ובנוגע לפעילות של גופי או"ם אחרים. היא גם הזכירה, כי על המדינה להשיב לעתירה העיקרית עד השבוע הבא.