חברת מטא, שבבעלותה פייסבוק ואינסטגרם, תשלם לנשיא
דונלד טראמפ 25 מיליון דולר בעקבות השעיית חשבונותיו ברשתות החברתיות לאחר אירועי 6 בינואר 2021. הצדדים הגיעו להסכמה (29.1.25) בתביעה שהגיש טראמפ נגד החברה בשנת 2021.
מטא השעתה את החשבונות בהם השתמש טראמפ להפצת טענותיו השקריות נגד תוצאות הבחירות ב-2020, בהן הפסיד ל
ג'ו ביידן, ולשלהוב תומכיו. אמירות אלו הובילו להסתערות האלימה של תומכיו על הקפיטול, בניסיון למנוע את אשרור התוצאות; טראמפ עצמו נמנע במשך שעות מלעשות דבר. בשבוע שעבר, מיד לאחר השבעתו, העניק טראמפ חנינות ל-1,600 הפורעים - כולל כאלו שנדונו לשנות מאסר מרובות בשל תקיפת שוטרים - והמתיק את עונשיהם של 14 אנשי ימין קיצוני שהובילו את ההסתערות.
על-פי ההסכם, 22 מיליון דולר יופנו לקרן להקמת הספרייה הנשיאותית של טראמפ לאחר פרישתו והיתרה היא החזר הוצאות. בחודש שעבר שילמה רשת ABC News לאותה קרן 15 מיליון דולר, בהסדר בתביעת דיבה שהגיש טראמפ לאחר שהמגיש הבכיר ג'ורג' סטפנופולוס טען שהוא אנס את העיתונאית ג'ין קרול (בית המשפט קבע בהליך אזרחי שהוא תקף אותה מינית).
טראמפ טען בתביעתו, כי מדובר בצנזורה פסולה הנובעת ממניעים פוליטיים ומלחציהם של הדמוקרטים, ששלטו באותה עת בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס. מטא השיבה, שחשבונו של טראמפ הפר את כלליה נגד עידוד לאלימות. תביעתו של טראמפ הייתה בעייתית לנוכח העובדה, שבתי המשפט שבו וקבעו שלרשתות יש זכות חוקתית לקבל החלטות לגבי עריכת התכנים המופיעים בהן.
ערב השבעתו של טראמפ הודיע מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, על הפסקת פעילות בקרת התוכן ברשתות - אשר החלה לאחר נצחונו של טראמפ בבחירות 2016, כאשר התברר שרוסיה השתמשה בהן כדי להפיץ תכנים כוזבים שתמכו בו. על-פי ההודעה, בעוד מספר חודשים תפעיל מטא מערכת דומה לזו של רשת X שבבעלות אילון מאסק, מקורבו של טראמפ, ובמסגרתה הגולשים הם שיוכלו להצביע על תכנים בעייתיים. מערכת זו הפכה בשנה האחרונה את X לעמוסת כזבים, שטנה והסתה.
צוקרברג קשר במפורש את השינוי לנצחונו הנוכחי של טראמפ, באומרו שהדבר מלמד על רצונו של הציבור האמריקני. טראמפ והרפובליקנים טוענים מזה שנים, שמדובר בצנזורה המופעלת רק נגד הימין. הוא גם תרם מיליון דולר למימון השבעתו של טראמפ ונכח בה לצידם של אילי היי-טק אחרים.
גם את המהלך הנוכחי קישר צוקרברג לשינוי הפוליטי, ואמר אמש בשיחה עם משקיעים: "יש לנו כעת ממשל הגאה בחברות המובילות שלנו ואשר נותן עדיפות לנצחונה של הטכנולוגיה האמריקנית, ואני אופטימי לגבי ההתקדמות והיזמות שהדבר יכול לאפשר".
ההסכמה הנוכחית היא כניעה משמעותית של מטא, אשר במשך שנים טענה שיש לה זכות לקבוע אלו תכנים יופיעו או לא יופיעו ברשתות שבבעלותה. חברות ההיי-טק הגדולות מתנגדות בעקביות לכל יוזמת חקיקה שנועדה לחייב אותן לסנן תכנים, בנימוק שהן יכולות לעשות זאת בעצמן.
מהלכיה האחרונים של מטא מלמדים על חוסר נכונות לבצע זאת בפועל, אם כי לנוכח שליטת הרפובליקנים בשני בתי הקונגרס - קלושים הסיכויים לחקיקה אמריקנית שתטפל בבעיה.
האיחוד האירופי, שאינו מושפע מעוצמתן הפוליטית והכלכלית של החברות האמריקניות, צפוי להמשיך להוביל בתחום - אם כי ברור שהוראותיו חלות רק על הנעשה בתחומו.