הוועדה לביקורת המדינה קיימה השבוע (29.1.25) דיון על דוח מבקר המדינה 64א' בנוגע לגביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע. הדוח מצביע על ליקויים חמורים בפיקוח על התמלוגים ממשאבי הטבע, מה שמביא להפסדי עתק לקופת המדינה. על-פי הנתונים, צפי ההכנסות מגז טבעי בעשור הקרוב עומד על 85 מיליארד ש"ח, אך הביקורת מזהירה כי תחומים אחרים, כמו כריית פוספטים, סובלים מהיעדר שקיפות ומפיקוח רופף.

פערים בגביית התמלוגים בין ענף הגז לתחומים אחרים

שלומי פיליפ, מנהל תחום מפקח ארצי ברשות המיסים, הציג בדיון נתונים על חלוקת ההכנסות: בתחום הגז והנפט, המדינה גובה כ-62% מהרווחים, בעקבות המלצות ועדת שישינסקי. לעומת זאת, בענפי המחצבים האחרים, בהם כריית פוספטים, המדינה רואה חלק נמוך משמעותית מהרווחים, מה שמעלה שאלות על התנהלותה מול חברות פרטיות המחזיקות בזיכיונות לניצול משאבי הטבע. המחלוקת סביב כריית הפוספטים בין הנושאים שעלו בדיון הייתה מדיניות כריית הפוספטים, שהוגדרה בידי המבקר כ"תחום מוזנח" בהשוואה לגז הטבעי. על-פי הדוח, המדינה העניקה לחברת רותם אמפרט, מקבוצת כי"ל, זיכיון חדש ל-20 שנה ללא מכרז, זאת למרות שהחברה טענה במשך שנים כי עתודות הפוספט כמעט ואזלו. הדוח מצביע על כך ששיעור התמלוגים ששילמה כי"ל על כריית פוספטים בשנים 2023-2012 עמד על פחות מ-1% מהשווי הכלכלי של החומר שנכרה. מנגד, חן בר יוסף, מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, טען כי ההליך היה שקוף, וכי בעקבות הביקורת התמלוגים הועלו מ-2% ל-5%. הכנסות המדינה מגז טבעי: הצלחה פיננסית או תחום שהמדינה צריכה ללמוד ממנו? אמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, הציג נתונים על הכנסות המדינה מתחום הגז, שהגיעו לכ-30 מיליארד ש"ח עד כה, מתוכם 25 מיליארד בשנת 2023 בלבד. לדבריו, בעשור הקרוב ההכנסות צפויות לזנק לכ-85 מיליארד ש"ח, מה שיכול לשמש את המדינה להשקעה בתשתיות ובפרויקטים ציבוריים. ברקע הנתונים שהוצגו בדיון, הוועדה לביקורת המדינה דורשת שורת צעדים להגברת הפיקוח על התמלוגים:

• הקמת צוות ממשלתי מיוחד בראשות משרד האוצר, שיבחן את חלוקת הרווחים ממשאבי הטבע השונים.

• ביצוע בדיקה מחודשת של מודל גביית התמלוגים במסגרת ועדת שישינסקי ב'.

• דרישה ממבקר המדינה לערוך דוח מעקב, שיבחן כיצד יושמו המסקנות מהדוחות הקודמים.

• דרישה מהמשרד להגנת הסביבה להציג תוכנית פעולה ברורה למעקב אחר השפעות סביבתיות של כריית משאבי טבע.

נציגי ארגונים חברתיים, ובהם לובי 99, התנועה לאיכות השלטון ומדבר קיימא, העלו טענות קשות על חוסר השקיפות במנגנון גביית התמלוגים. "כשאין פיקוח הדוק, הציבור מפסיד מיליארדים, בעוד שחברות פרטיות גורפות רווחי עתק", הזהירו נציגי הארגונים. לטענתם, ללא שינוי יסודי, ימשיכו התאגידים ליהנות מזכויות כרייה יקרות ערך כמעט ללא תמורה הוגנת למדינה, כפי שנראה במקרים קודמים של הקלות מס ותמלוגים מינימליים. מנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, דחה את הטענות ואמר כי הליך הענקת הזיכיונות למשאבי הטבע, כולל פוספטים, היה "שקוף ושיטתי", וכי התמלוגים על הפוספטים עלו מ-2% ל-5% בעקבות דוח המבקר. עם זאת, בוועדה הביעו חוסר שביעות רצון מתפקוד המשרד להגנת הסביבה, שהציג נתונים חלקיים בלבד לגבי הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מהפעלת המכרות והפקת המחצבים.