בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה מוזכר כי בפסקי הדין שדנו בהסדרי הגיוס לאורך השנים, התייחס בית המשפט לצורך בקביעת יעדים מדידים. על-פי הערות ראשוניות של צוות הייעוץ המשפטי לוועדה, עצם קביעת יעדים מדידים מאפשרת להתייחס להשגת "מבחן תוצאה". עם זאת, על-פי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, יש לבחון בהמשך דיוני הוועדה, האם המספרים שייקבעו אכן מגשימים את התכליות שבסעיף המטרה, כדוגמת קידום התכלית של צמצום אי-השוויון. על היעדים להביא לידי ביטוי את שינויי הנסיבות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ואת הצורך בהגדלת מספר המשרתים. בנוסף, לעמדת הייעוץ המשפטי, על הוועדה ליתן דעתה לכך שספירת היעדים כוללת ביחד את המתגייסים לשירות הלאומי-אזרחי ואת המתגייסים לשירות הצבאי. יש לבחון הסדר זה למול השאלות הבאות: האם בספירת היעדים יש לאפשר חלופת שירות לאומי-אזרחי או חלופת שירות אזרחי ביטחוני? זאת לאור צרכי הצבא ולאור העובדה כי חלופה זו, שאינה עומדת לכלל האוכלוסייה – עומדת בבחינת עיקרון השוויון?.

הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון מתוח בדיון בוועדת חוץ וביטחון ביקורת חריפה על ההנהגה החרדית: "רבנים צריכים לאפשר לתלמידים הרבה יותר חופש בחירה ולסמוך עליהם שהם יכולים להישאר בני תורה גם אם יהיו בצבא. יש היום ויכוחים מי יגיד את המילה האחרונה, הרב או המפקד. צבא איננו יכול לפעול אם המפקד איננו אומר את המילה האחרונה". הוא הוסיף: "האמנה שלי עם פרופ' גביזון ז"ל יצאה מנקודת הנחה שהמכנה המשותף הוא שעם ישראל חייב להמשיך להתקיים ואנחנו חייבים לעשות כל דבר לשם כך. אם מישהו אומר דברים הפוכים בשם התורה צריך לחשוב שאולי יש פה מניעים אחרים, לדעתי המניע הוא ניכור לאנשים אחרים שהם לא "משלנו". אם מדינת ישראל תומכת בצורה כל כך מסיבית במי שלא מקבל את העיקרון הזה היא למעשה אומרת אמירה פוזיטיבית. כל עוד דובר על צבא קטן וחכם היה אפשר לסלוח, היום כבר לא. העובדה שחלק אחד מהציבור נושא בנטל יותר מאחרים זה בלתי אפשרי ועלול לפגוע גם בגיוס בהמשך. אם ועדת החוץ והביטחון אומרת שיימשך הסיוע, אני צופה דברים לא טובים."