שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, מותח ביקורת (4.2.25) על העמדתו לדין של המסעדן תומר מור בשל עבירות הגבל עסקי, אם כי הוא קיבל את ערעור המדינה וביטל את ההימנעות מהרשעתו. העונש שהוטל על מור נותר בעינו: 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ). בשנת 2021 היה מור מנכ"ל רשת מסעדות ומנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד". בשתי התבטאויות בתקשורת ובפוסט בפייסבוק הוא הסביר, כי אין מנוס מהעלאת מחירים במסעדות בשיעור של 5%-10%. מור הודה בהסדר כובל בדמות "קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם". בית המשפט המחוזי מרכז (השופט עמי קובו) ביטל את הרשעתו, אך כבוב קיבל את ערעור המדינה וקבע שהוא יורשע. לדברי כבוב, "בכל הנוגע לעבירות לפי חוק התחרות הכלכלית, מן הראוי ככלל לנקוט בגישה מחמירה ולהימנע מאי-הרשעה. זאת ועוד, ממילא, האפשרות של אי-הרשעה היא אפשרות השמורה אך למקרים נדירים שבנדירים, ואיני סבור כי המקרה דנן נמנה עימם". הוא מזכיר, כי החוק מאפשר להימנע מהרשעה רק במשורה ובהתקיימם של שני תנאים מצטברים: ההרשעה תפגע בשיקום הנאשם; סוג העבירה ונסיבות המקרה מאפשרים לוותר על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן משמעותי בשיקולי ענישה נוספים. כבוב עומד בהרחבה על חוק התחרות הכלכלית ועל חשיבות התחרות החופשית ואומר: "עבירות על חוק התחרות הכלכלית הן עבירות חמורות, אשר פוגעות באופן קשה בערכי יסוד כלכליים וחברתיים. על כן, נקבע זה מכבר כי הימנעות מהרשעה במקרים כגון דא יש בה משום 'איתות' שלילי לציבור בכלל, ולאנשי עסקים בפרט". מור לא הוכיח שייגרם לו נזק מוגדר מעצם הרשעתו, ובוודאי שלא נזק שאינו עומד ביחס להגנה על התחרות החופשית. לצד זאת מציין כבוב, כי "מדובר בפליטות פה, ומבלי להבין עד תום את משמעות הדברים". לדבריו, "אין חולק כי המקרה שלפנינו אינו מצוי ב'גרעין הקשה' של חוק התחרות הכלכלית; ונסיבותיו אינן הולמות באופן שלם ומלא את המקרה הפרדיגמטי שעליו נועד לחול חוק התחרות הכלכלית" - לא מבחינת מעשיו של מור ולא מבחינת המדינה. משאבי המדינה "מוגבלים, ובתוך ביצוע מלאכת האכיפה הכה-חשובה שנתונה בידיה - מחויבת היא, ברצונה או בשל אילוצים שונים, להקצות כדבעי חלוקתם של משאבים אלו. זהו 'משחק סכום אפס', ולעולם יבוא ניצולם בדרך אחת, על חשבון ניצולם לטובת מטרה אחרת... מצופה כי משאבי המערערת יופנו לכל אותם מקרים המצויים בליבת חוק התחרות הכלכלית, ומאופיינים בפגיעה רוחבית, קשה ועמוקה בתחרות החופשית; ובהשפעה, של ממש, על חיי היום-יום של אזרחי המדינה, הנתונים לאותן גזרות כלכליות ועליית מחירים גואה". השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין הסכימו עם כבוב. את המדינה ייצגו עוה"ד אסנת שלזינגר, שיר יוגב ואייל פרזון, ואת מור - עוה"ד צחי יגור וגלית בונה.