ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה (יום ג', 4.2.25) דיון מעקב רביעי בנושא מתן רישיון רוקחות לעולים חדשים. מהנתונים שהוצגו עלה כי מתוך 46 תקנים שהוקצו לביצוע התמחות ברוקחות בבתי החולים הממשלתיים, רק 16 מאוישים, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מחויבות המדינה לשילוב רוקחים עולים במערכת הבריאות.
תמונת מצב: התמחות ברוקחות בבתי החולים
- המרכז הרפואי שמיר - מתוך 7 תקנים, רק 1 מאויש.
- בית החולים רמב"ם - מתוך 6 תקנים, רק 1 מאויש, כאשר במרס הקרוב צפויים להיקלט 4 רוקחים חדשים.
- בית החולים זיו - מתוך 3 תקנים, רק 1 מאויש.
- בית החולים וולפסון - מתוך 2 תקנים, 1 מאויש.
- המרכז הרפואי ברזילי - מתוך 6 תקנים, 3 מאוישים.
- המרכז הרפואי לגליל - מתוך 5 תקנים, אף לא אחד מאויש.
- המרכז הרפואי צפון פוריה - מתוך 4 תקנים, אף לא אחד מאויש.
במרכזים הרפואיים לגליל ובפוריה טענו כי הרוקח המחוזי לא מאשר להם לבצע התמחות מכיוון שהרוקח האחראי בהם החל את תפקידו רק לאחרונה. בבית החולים איכילוב הצהירו כי "אין תקנים להתמחות ברוקחות, מעולם לא היו", ואף טענו כי עבורם מדובר בעומס עבודה ללא תגמול.
חסמים בפני הרוקחים העולים
בשנים 2024-2020 עלו לישראל 287 רוקחים, מתוכם 122 מרוסיה. עם זאת, רק 155 בקשות לרישוי עולים הוגשו באותה תקופה. על-פי התקנות, רוקחים עולים מחויבים לבצע התמחות בבתי חולים ממשלתיים - דבר שמגביל את האפשרויות שלהם להשתלב במקצוע. בנוסף, מחסום השפה מהווה מכשול משמעותי.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, תקף את התנהלות המדינה: "למרות המחסור החמור ברוקחים, מדינת ישראל לא קבעה יעד להעלאתם ולהעסקתם של רוקחים עולים. קשה לי להאמין שבתי חולים עם אלפי עובדים לא יכולים לקלוט מתמחה אחד. נציבות שירות המדינה צריכה להבטיח תקן ייעודי לכל בית חולים. תשובת איכילוב לא מקובלת - לבתי החולים אמור להיות אינטרס לקלוט מתמחים לרוקחות".
מנהלת מחלקת הרוקחות במשרד הבריאות, אריאלה אבן, התייחסה לבעיה: "יש תקנים פתוחים להתמחות, אך יש מגבלה של כוח אדם להכשרתם. בתי החולים מחליטים בהתאם לצרכים שלהם". ליזה אסתר שוביק, נציגת רוקחי עולים, טענה: "אני עדה לסירובים ישירים של בתי חולים רק בשל היותם עולים".
דניאל קוליאסניקוב, עולה חדש שסורב להתקבל להתמחות, אמר: "העברית שלי לא ברמה גבוהה, אבל יכולתי לתקשר עם רוקחים במקום עבודתי. באיכילוב דיברו איתי ברוסית במקום לבדוק את רמת העברית שלי". יו"ר הוועדה העיר: "הוא מתבטא היטב בעברית כאן, אז כנראה שהבעיה אינה שפתו".
סגן מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, אליהו מרום, הדגיש את חשיבות השליטה בעברית: "מטפל חייב יכולת תקשורת ברורה עם הצוות הרפואי. אנו נעשה כל מאמץ להכשירם, אך הם חייבים לדעת עברית תקינה".
נציגת משרד העלייה והקליטה, אפרת אפללו, ציינה כי ישנם קורסים מתקדמים בעברית למקצועות הבריאות והציעה לבחון התמחות בקהילה. נציגת 'כללית', הד"ר הילה לרמן, ציינה כי מספר התקנים למתמחים מצומצם, כאשר בשנה האחרונה נקלטו רק ארבעה מתמחים ב-14 בתי החולים של הקופה.
בסיום הדיון דרש ח"כ פורר ממשרד העלייה והקליטה ליזום פנייה ישירה לכל הרוקחים העולים ולהציע להם קורסי עברית מתקדמים. כמו-כן, הוועדה תוציא מכתב למנהל בית החולים איכילוב בנושא סירובו לקלוט מתמחים. בנוסף, הוועדה תפעל למציאת התמחות עבור דניאל קוליאסניקוב, וכן לקדם אפשרות להתמחות בקהילה לאחר השלמת קורסי עברית.
הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום ההמלצות ולוודא כי הרוקחים העולים יוכלו להשתלב במערכת הבריאות.