ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה (יום ד', 5.2.25) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי). הצעת החוק, שאמורה לעלות להצבעה סופית במליאת הכנסת, קובעת כי ככלל לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא למי שאינם אזרחים ישראלים או בעלי רישיון לישיבת קבע, אם פעלו באחת מהדרכים הבאות:
- פרסום קריאה פומבית לחרם על מדינת ישראל או התחייבות להשתתפות בחרם.
- הכחשת השואה, בכתב או בעל-פה, כהגדרתה בחוק איסור הכחשת השואה.
- הכחשת טבח 7 באוקטובר 2023 ("טבח שמיני עצרת").
- תמיכה בהעמדת אזרחים ישראלים לדין במדינת חוץ או בבית דין בינלאומי בגין פעולתם במסגרת תפקידם בצה"ל או באחת מזרועות הביטחון של ישראל.
עם זאת, החוק מאפשר לשר הפנים לאשר אשרות ורישיונות במקרים חריגים, אם יימצאו טעמים מיוחדים לכך.
ביקורת מצד משרד המשפטים - אך ללא התנגדות רשמית
עו"ד נדב גולני, נציג משרד המשפטים, ביקש בדיון לשמוע את עמדת המטה לביטחון לאומי (המל"ל) ומשרד החוץ בנוגע לסעיף העוסק בתמיכה בהעמדה לדין של ישראלים במדינות זרות. לדבריו, לסעיף זה עשויות להיות השלכות על יחסי החוץ של ישראל ועל ההגנה על ישראלים בהליכים בינלאומיים.
עו"ד גדעון שביב, נציג המל"ל, השיב כי חוות הדעת הרשמית בנושא תוכל להימסר רק בדיון חסוי, לאחר בחינה מחודשת של הנושא בדרג המדיני. עם זאת, לאחר שנשאל על כך על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ אשר, ציין כי "בדיונים הקודמים ציינו שאנחנו לא מתנגדים להצעת החוק". גם נציגת משרד החוץ, עו"ד אביגיל פריש, הודיעה כי משרדה אינו מתנגד להצעה.
הצעת החוק עברה בהצבעה ברוב של 5 חברי כנסת שתמכו מול אחד שהתנגד, ללא נמנעים, והיא תועבר להצבעה במליאת הכנסת. ח"כ בוסקילה, יוזם ההצעה, בירך על אישורה לקריאה שנייה ושלישית ואמר: "הצעת החוק הוגשה לראשונה על-ידי ח"כ זאב אלקין, ואני שמח להיות זה שהביא אותה לאישור סופי לאחר מינויו לשר".