עיקרי החוק:

• זכות לנוכחות סנגור - קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית יהיו זכאים לנוכחות עורך דין במהלך חקירתם, אלא אם יתנגדו לכך במפורש ובכתב.

• תיעוד החקירה - חקירות אלו יתועדו באופן חזותי או קולי, כדי להבטיח את תקינות ההליך.

• החרגות - החוק לא יחול על חקירות ילדים הנעשות בידי חוקרי ילדים ממשרד הרווחה, ולא על חקירות משולבות של המשטרה עם השב"כ או חקירות שבהן הוחלט למנוע מפגש עם עורך דין בשל חשש לביטחון המדינה.

• הוראת שעה - החוק יחול לתקופה של חמש שנים וילווה במחקר שיבחן את השפעתו. לקראת תום התקופה, יוגשו ממצאי המחקר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך בחינת הארכת החוק.

השר לוין הדגיש כי "הצעת החוק החשובה היא בשורה היסטורית לציבור, שתביא לצמצום החשש מהודאות שווא ולשמירה אדוקה יותר על זכויות חשודים. זהו צעד נוסף במדיניות אותה אני מוביל במשרד המשפטים, של שוויון מלא בפני מערכת האכיפה ומערכת המשפט". לוין הוסיף תודה לממלא-מקום השר לביטחון לאומי, חיים כץ, על הנכונות לשתף פעולה בקידום ההצעה. מ"מ השר לביטחון לאומי, חיים כץ, ציין כי "מדובר בצעד ראשון ומתבקש שמטרתו לאזן בין המערכת החוקרת לבין החשודים, כפי שמקובל בארה"ב, שם כל הנחקרים קטינים ובגירים כאחד, רשאים לייצוג במהלך החקירה. במיוחד כשמדובר בקטינים ישנה חשיבות מיוחדת להגן על זכויותיהם והחוק החדש יבטיח זאת". מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, הוסיף כי "מדובר במהלך היסטורי שלא ניתן להפריז בחשיבותו, שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם במקום שהם אינם מוגנים, כפי שכבר קורה כיום במדינות רבות ומתקדמות ברחבי העולם". החוק צפוי לשנות את אופי החקירות הפליליות ולהשפיע על תקציב המשטרה, הסנגוריה הציבורית ומערכת המשפט. יישום החוק יחייב גיוס משאבים נוספים להכשרת סנגורים ולעיבוי מערך החקירות, במטרה להבטיח שהחקירות יעמדו בסטנדרטים החדשים. במערכת המשפטית הביעו תקווה שהשינוי יוביל להליכי חקירה הוגנים יותר ולצמצום טעויות שיפוטיות בעתיד, אך במקביל נשמעו גם קולות הדורשים לבחון את השפעת החוק על יעילות החקירות הפליליות.