ישראל מדורגת במקום ה-31 מבין 180 מדינות במדד השחיתות העולמי השנתי של ארגון Transparency International - מוסר הדוח לשנת 2024 שמפרסם הארגון (11.2.25). ישראל קיבלה 64 נקודות - עלייה של שתי נקודות לעומת אשתקד, אך כזו הנובעת מצורת המדידה השנה ולא משיפור אמיתי.
המדד מתמקד השנה בקשר שבין שחיתות שלטונית לבין ההתמודדות של מדינות עם משבר האקלים. ממצאי המדד מציגים נתונים מטרידים במיוחד, המהווים תמרור אזהרה עבור ישראל ועבור מדינות רבות אחרות - אומר ארגון שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), החבר בארגון העולמי. בשנה שעברה התמקד המדד בקשר שבין שחיתות לבין פגיעה במרקם הדמוקרטי של מדינות בכלל, ועצמאות מערכת המשפט בפרט - ובאופן בלתי מפתיע, הציון של ישראל היה נמוך יותר.
הציון הנמוך יחסית של ישראל השנה משקף בין השאר את אי-עמידתה ביעדים שהציבה להתמודדות עם משבר האקלים, וביניהם האי-עמידה הצפויה ביעד הגלובלי של ניטרליות פליטת פחמן (Net Zero Emissions) עד 2050, עיכוב ביישום היעד שנקבע לאנרגיות מתחדשות במשק והעדר חוק אקלים, לצד מגמות ותופעות כלליות של שחיתות והיחלשות המנגנונים הדמוקרטיים ושומרי הסף במדינה. העלייה הקלה בניקוד "אינה מעידה על שינוי מגמה ואין בה כדי להעיד על הדרישה להימנעות מפני פגיעה במערכת המשפט ובשומרי הסף", מדגיש שבי"ל.
במקומות הראשונים, עם 90-80 נקודות, ניצבות - כמו בשנים קודמות - דנמרק, פינלנד, סינגפור, ניו-זילנד, לוקסמבורג, נורבגיה, שווייץ ושבדיה. בין המדינות המקדימות את ישראל: לא רק מעצמות מערביות עשירות (כמו קנדה, גרמניה, צרפת, בריטניה, ארה"ב ויפן) אלא גם אסטוניה, אורוגוואי, איי סיישל ואיחוד האמירויות. במקומות האחרונים - דהיינו המדינות המושחתות בעולם - נמצאות אריתריאה, לוב, תימן, סוריה, ונצואלה, סומליה ודרום סודן.
לדברי TI, קיים קשר ישיר בין השחיתות במדינה לבין העדר אכיפה יעילה של מדיניות אקלימית ואף כישלון מוחלט שלה. הכספים הבינלאומיים המושקעים בהתמודדות הגלובלית עם משבר האקלים, נמצאים בסיכון עקב תופעות נרחבות של שחיתות. הארגון ממליץ לשלב אמצעי אכיפה נגד שחיתות ביוזמות האקלים, כדי להגן על המימון והפרויקטים, ולהבטיח שקיפות והוגנות במדיניות האקלים ובחלוקת המימון. עוד מוצע לערב אזרחים בפיקוח על השקעות אקלימיות כדי למנוע גניבה או שימוש לרעה בכספים, ולחזק את מנגנוני האכיפה נגד שחיתות ולספק הגנה למתריעים ולפעילים סביבתיים.