האגודה לזכויות האזרח מבקשת מבג"ץ (12.2.25) לבטל את חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, המעניק למשטרה סמכויות נרחבות להתמודדות עם ארגונים אלה, בעיקר במגזר הערבי. את ההצעה הוביל ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), והאגודה טוענת שהיא חלק ממהלך של השר לשעבר איתמר בן-גביר, ראש הסיעה, ליצירת שיטור נפרד ליהודים ולערבים. החוק מסמיך נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי להוציא צו לבקשת המפכ"ל או ראש אח"מ, באישור היועצת המשפטית לממשלה, על בסיס הערכת מסוכנות מודיעינית של המשטרה ועל ראיות מינהליות. זאת, אם שוכנע שהדבר חיוני "למניעת פגיעה חמורה בבטחונו של אדם", בהתחשב ברמת הסיכון מהאדם נגדו הוא הוצא ואם לא ניתן להשיג את המטרה באמצעות הדין הפלילי. הצו יכול לכלול את הצעדים הבאים: מעצר בית, מגבלה על-כניסה לאזור מסוים או חובה לגור בו, איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון בידי המשטרה, איסור או מגבלה על קיום קשר עם אדם או קבוצה, מגבלה על נהיגה, מגבלה על שימוש באינטרנט, מגבלה על רכישה והחזקה של חפצים מסוימים וחובת התייצבות במשטרה. את המגבלות ניתן להטיל לתקופה של עד שישה חודשים (מעצר בית - שלושה חודשים). החוק מעניק למשטרה סמכויות נרחבות לאכיפת הצו ומאסר של עד ארבע שנים (עם מינימום של שנה) על הפרתו. לטענת האגודה, החוק בא לכסות על כשלונה של המשטרה להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית, מאז נטש בן-גביר את התוכנית המצליחה "מסלול בטוח" שהפעילה הממשלה הקודמת. לדבריה, בן-גביר מנצל את הפשיעה הגואה "כאמתלה לביסוס מנגנון נפרד של שיטור ואכיפה עבור האזרחים הערבים". הוא מנמיך משמעותית את רף הראיות וההסתברות הדרוש ומאפשר להטיל מגבלות דרקוניות לתקופה ממושכת על בסיס מידע חסוי ובלא ודאות גבוהה לכך שמדובר בארגון פשיעה, נטען בעתירה. "ההסדר הכולל שמייצר החוק אינו חוקתי, בהיותו מייצר הליך מינהלי המקביל להליך הפלילי, אשר עוקף את האיזונים והערובות שנקבעו בדין הפלילי להגנה על זכויות חשודים ונאשמים, ובכך פוגע באופן בלתי מידתי בכבוד האדם ובחרותו, בזכות להליך הוגן, בשלטון החוק ובעקרונות יסוד דמוקרטיים", מוסיפה האגודה. הטלת המגבלות במסגרת החוק פוגעת בזכויות יסוד רבות, קיים חשש לאכיפת-יתר נגד ערבים והוא יפגע בביטחון האישי. עוד אומרת האגודה, כי החוק אושר "על אף ששורת גורמים כגון משרד המשפטים, הפרקליטות, הסניגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין סברו שהוא מעלה קשיים חוקתיים משמעותיים ביותר". הוועדה לביטחון לאומי (בראשות פוגל) גם התעלמה מכך שמשרד המשפטים ציין, כי הממשלה נסוגה מהצעה מתונה יותר בשל קשיים דומים. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד ניצן אילני.