צ' חשפה כי רק ביום שבו א' שמה קץ לחייה, התקבל אבחון שקבע כי היא על הרצף האוטיסטי. "לא ידעתי מה זה אומר, אבל כשנכנסתי לעומק התחלתי להבין. איך זה שילדה על הרצף לא מאובחנת כל השנים? בכל אבחון פסיכולוגי שעשינו בעבר היה כתוב שצריך אבחון תקשורתי בקהילה, אבל איש לא פעל. כל לילה היא הייתה הולכת לישון עם סיוטים, ולא הייתה לי כתובת לפנות אליה". יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, הדגיש את כובד האחריות המונח על כתפי מערכת החינוך: "אנחנו כחברה לא יכולים להרשות לעצמנו מקרים כאלה. חייבים לטפח ערכים של סובלנות, קבלת השונה, ושכל ילד וילדה ירגישו שייכים, בטוחים ואהובים". ח"כ פנינה תמנו שטה הוסיפה כי "אין שום הצדקה למצב שבו ילדים שמים קץ לחייהם רק כי לא הייתה כתובת שתיתן להם מענה ותקווה. זו לא גזירת גורל, אלא כישלון מערכתי". ח"כ ינון אזולאי (שס), שיזם את הדיון, מתח ביקורת חריפה על תגובת משרד החינוך למקרה: "המשרד הביע צער, אבל טען שאין קשר לחרם. איך אפשר להגיד דבר כזה כשעדיין לא סיימתם לבדוק? זה מנותק מהמציאות. חייבים לפעול מיד להקמת מערך תמיכה רחב לילדים במצוקה" ח"כ נאור שירי (יש עתיד) הוסיף כי "אין פה בעיה נקודתית של מורה או מנהל כזה או אחר. מדובר בכישלון של מערכת שלמה שלא יודעת לחנך את ילדינו להיות בני אדם". השר אבי דיכטר, שהופיע בשם שר החינוך יואב קיש, הודיע כי משרד החינוך יקים ועדת בדיקה לחקר המקרה, שתציג את מסקנותיה בתוך שבועיים. "המקרה שובר הלב של א' לא יעבור ללא בדיקה יסודית", אמר דיכטר. לדבריו, כבר הושקה תוכנית מערכתית בשם "קול לכולם", הכוללת מוקד ייעודי לפניות בנושא חרמות ובידוד חברתי, שיעורים לפיתוח מיומנויות חברתיות והכשרות לצוותים חינוכיים. "המוקד החל לפעול בינואר 2025 תחת המספר כוכבית 6312, והוא מופעל על-ידי אנשי מקצוע מהשירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך. כחלק מהשירות הניתן לפונים, המידע מועבר להמשך טיפול במוסד החינוכי, כולל מתן ליווי והדרכה לצוותים חינוכיים". מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הגיע לניחום אבלים בבית המשפחה בעכו, והדגיש כי "הנושא של חרמות נגד ילדים צריך להיות בראש סדר העדיפות של משרד החינוך". אנגלמן קרא לשר החינוך להקים צוות בדיקה ולהפיק לקחים, והבטיח ללוות את המשפחה ולהעניק סיוע משפטי בהגשת תלונות נגד גורמים רלוונטיים. לדבריו, "אנחנו רוצים לחזק את צ', אמה של א' ז"ל. זעקתה נוגעת לכל תלמידי ישראל. על משרד החינוך להפיק לקחים ממקרים כאלה ולוודא שמערכת החינוך תזהה מצוקות בזמן ותפעל למנוע טרגדיות דומות בעתיד". עדויות נוספות: "הילדים שלנו זועקים לעזרה" הדיון כלל גם עדויות של הורים נוספים שילדיהם חוו חרם. ישראל בולטון, אביו של מנדי ז"ל, שנפטר לאחר שעבר חרם חברתי, אמר: "הבעיה הכי גדולה היא תחושת הלבד. אין למורים כלים לעצור את זה". מאיה שניידר, מעמותת 'כנפי דרור', סיפרה על קרובת משפחתה שעברה חרם קשה: "אני נחשפת כל יום לעוד מקרה ועוד מקרה. זה בידיים שלנו - בואו נציל את הילדים האלה". צ', אמה של א', סיימה את דבריה בקריאה נרגשת: "מחר ישכחו את זה, ואני לא רוצה שישכחו. הבת שלי רצתה לספר את הסיפור שלה כדי ששום ילד לא יסבול כמוה. אני אמשיך להילחם, כי כל ילד ראוי להיות נאהב ומוגן". הדיון נסגר בהחלטה להעביר את הנושא לוועדת החינוך להמשך טיפול. "אנחנו לא יכולים להסתפק בדיונים", סיכם ח"כ דלל. "חייבים לראות תוצאות בשטח. הילדים שלנו מצפים מאיתנו לאחריות ולמעשה".