ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) (בחירת הנציב), התשפ"ד-2024. ההצעה קובעת כי הנציב ייבחר על-ידי ועדה בת תשעה חברים:
- שופט בדימוס שייבחר על-ידי חבר שופטי העליון
- שופט עבודה בדימוס שייבחר על-ידי חבר שופטי בית הדין הארצי לעבודה
- דיין בדימוס שייבחר על-ידי שני הרבנים הראשיים
- יו"ר הוועדה לביקורת המדינה
- עורך דין בעל ניסיון בייצוג בערכאות, שימונה על-ידי שר המשפטים
ח"כ
גלעד קריב (העבודה) מתח ביקורת חריפה: "הצעת החוק הזו אינה אלא פיגומים להחלטת שר המשפטים להחרים את נשיא בית המשפט העליון. נאמר לי אישית על-ידי השר לוין שאין מוכנות מצד השופטים לשקול מועמדים בדימוס, אך זה השתנה. במקום לשבת ולדבר, מקדמים חקיקה חד-צדדית".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הצטרפה לביקורת: "הרצון לשנות את החוק נובע מכישלון השר ונשיא העליון להגיע למועמד מוסכם. עכשיו יש רוב ברור לקואליציה בוועדה, ויותר גורמים פוליטיים בתהליך המינוי".
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, הזהיר כי "השינוי מפחית מהממד הפוליטי, אך עדיין נבחרי הציבור מחזיקים ברוב. הדבר עלול להוביל לפגיעה באי-תלות השיפוטית ולערעור האיזון בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. בנוסף, קיים חשש שהרכב הוועדה יאפשר שליטה פוליטית במינוי נציב שאמור לפקח על התנהלות השופטים באופן בלתי תלוי".
"ביזור כוח ומניעת ריכוזיות"
ח"כ
שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יוזם ההצעה, טען כי "כיום שני אנשים מחזיקים בכוח בלתי סביר במינוי הנציב. אנחנו מבזרים את הכוח ומונעים מצב שבו הנשיא העליון בוחר מי יבקר אותו. החוק שלי בא לתקן את העובדה שנילון מחליט מי יבקר אותו".
ח"כ
משה סעדה (ליכוד) הוסיף: "ראוי היה להגיע להסכמות, אך כל עוד רובצת עננה על השופט עמית, אין חלקנו עמו. כל מה שעליו לעשות הוא להסיר את הגלימה ולהיחקר, אבל הוא מונע באמצעות היועמ"שית את החקירה. אם זה ייפתר, נוכל לשוב לשיח ולפשרות".
ח"כ
טלי גוטליב (ליכוד) הציעה לשנות את מתווה הבחירה: "אני מעדיפה רוב של 75 חברי כנסת לבחירת הנציב כדי להבטיח ייצוג הולם לאופוזיציה. הוועדה במתכונתה הנוכחית לא תביא לפתרון אמיתי. אני שבה על הצעתי, אני מכירה שופטים מהמחוזי שיכולים להתאים".
ח"כ
ארז מלול (שס) הדגיש את החשיבות שבאמון הציבור: "נציב תלונות הציבור חייב אמון של כל אזרחי המדינה, זה הדלת האחרונה לאזרח להרגיש שהוא נפגע".
יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, ציין את הבעיות במבנה המוצע:
- "בהרכב הנוכחי יש רוב לנבחרי הציבור ולממונים על ידם, מה שעלול לפגוע בעצמאות השיפוטית".
- "יש ייצוג מופרז לבתי הדין לעבודה והרבניים, למרות ששיעור התלונות מהם נמוך".
- "אין ייצוג למערכת התביעה, בעוד שהסניגור הארצי חבר בוועדה".
הצעת החוק ממשיכה לעורר סערה, כשבמוקד עומדת השאלה האם השינויים יבטיחו ביזור כוח הכרחי או ישפיעו על האיזונים הקיימים בין הרשויות. כפי שסיכם ח"כ גלעד קריב: "אנחנו בעיצומה של מתקפה חסרת תקדים על עצמאות הרשות השופטת, והציבור צריך לדעת לאן זה מוביל". מנגד, ח"כ שמחה רוטמן הדגיש: "אנחנו לא תוקפים את הרשות השופטת אלא מחזקים את מנגנוני הביקורת שלה, כדי להבטיח מערכת משפט הוגנת ושקופה יותר". הדיונים בכנסת ימשיכו, וההכרעה הסופית צפויה לשקף את המתח בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.