"אני מחזק את ידיך בעת הזאת ומגנה את ההשתלחויות בך ואת העובדה שהפכת מטרת דמות ממש - עבור אנשים שמעולם לא פגשו בך ולא זכו להכיר אותך. כנשיא מדינת ישראל, שזוהי סמכותו שבחובה; חובה שהיא עבורי גם זכות גדולה; אני ממנה אותך היום על-פי חוק, נותן בך את אמוני המלא, ומעניק לך את ברכת הצלחת הדרך". כך אומר (13.2.25) נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בטקס השבעתו של יצחק הרצוג לנשיא בית המשפט העליון. הרצוג תקף את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר המשפטים, יריב לוין, ויו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, שנעדרו מהטקס: "ההתרגשות במעמד החשוב הזה מהולה גם בכאב. כאב על כך, שבעיצומה של תקופה בלתי רגילה - תקופה שמעמידה למבחן את קיומנו כעם איתן, שבה אויבינו מאיימים על עצם הריבונות שלנו - המעמד הזה מתקיים 'במעמד צד אחד'. כאב על כך שלא נוכחת כאן היום, יחד, הנהגת כלל רשויות השלטון. "צר לי מאוד שהנהגות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לא נמצאות כאן עימנו היום כפי שהיה ראוי ומצופה מהן. במדינה דמוקרטית, שהממלכתיות היא נר לרגליה, אין מקום להחרמה של רשות אחת בידי רשות אחרת; אין מקום להפיכת החוק והנוהג לכלי משחק שמשמש למאבקים פוליטיים או ציבוריים; ובוודאי שאין מקום לפסילתו של נשיא בית המשפט העליון שנבחר לתפקידו בהתאם לחוק ולהוראות כל דין.

"המשבר בחברה הישראלית - אמיתי ועמוק"

"אני יודע שיש מי שרואים ב'ממלכתיות' מעין מילה מכובסת שמטרתה לבטל כל ביקורת לגיטימית. בעיני, אין פירוש שגוי מזה לממלכתיות", המשיך הרצוג. "הממלכתיות היא התשתית שמאפשרת לנו לנהל דיונים, ויכוחים ומחלוקות עומק, תוך הישענות על ההבנה שאנחנו חלק מאותו שלם. מאותו עם. מאותה מדינה. הממלכתיות מחייבת אותנו להכיל מחלוקות. לדבר, להקשיב ולכבד למרות המחלוקות, וגם בתוך המחלוקות. חרמות הם ההפך המוחלט מממלכתיות". הרצוג התייחס גם למחלוקת המתמשכת סביב הרפורמה המשפטית: "אנחנו נתונים בתקופה שבה אמון הציבור ברשויות השלטון ובמוסדות המדינה הולך ונשחק. לפיכך, המעמד הזה, של הצהרת האמונים של נשיא בית המשפט העליון, הוא הזדמנות חשובה ביותר עבורנו, לדבר גם על אמון הציבור ברשות השופטת ובמערכת המשפט. הרי מוכרת לכולנו הקביעה, שגם רבים מכם - מכובדי השופטות והשופטים - מצטטים לא אחת, לפיה כוחו של השופט, ולמעשה - חוסנה של המערכת המשפטית כולה - מבוסס על אמון הציבור בהם. "צריך לומר בכנות: המשבר שהחברה הישראלית נמצאת בו היום הוא משבר אמיתי ועמוק. יש מיליוני אזרחים בישראל שחרדים לאובדן דמותה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. שחוששים כי האיזונים העדינים בין הרשויות נשחקים לטובת הרשות המבצעת, ושזכויות האדם והאזרח לא מוגנות עוד מפני כוחו של הרוב. "לצידם, יש מיליוני אזרחים בישראל שחרדים אף הם לאובדן דמותה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. שחוששים כי האיזונים העדינים בין הרשויות נשחקים לטובת הרשות השופטת, ושזו מנותקת מהם, 'גוזלת' מהם את הבחירה שלהם ואת מעמדם כרוב, פוסקת לעיתים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, ואינה מייצגת את האוכלוסייה על כלל גווניה. הם טוענים, ובמידה רבה של צדק, ש-70 פנים למשפט, אך אלה לא מוצאים כיום את ביטויים המספק במערכת המשפט הישראלית.

"לא כל פשרה היא חורבן"

"אני קורא לכם - הנהגת מערכת המשפט - ואומר: לקולות האלה יש משמעות. לביקורות האלה יש מקום. לכאבים האלה חייב להיות ביטוי. צריך להקשיב להם קשב רב, צריך להיות פתוח אליהם, להבין אותם, להפנים אותם, צריך להיפגש איתם - במובן העמוק של המילה - בלב פתוח. בנפש חפצה". הרצוג פנה במישרין לעמית: "אני פונה אליך - כמי שמונה כעת כראש הרשות השופטת בישראל - וקורא לך להוביל את מערכת המשפט, באומץ ובעוז, להושטת יד ולדיאלוג. "שחיקת האמון במערכת המשפט היא מדאיגה ביותר. עלינו לזכור ששיח ודיון, ואפילו שינוי, הם לא אויב של הדמוקרטיה. להפך - הם הוכחה לכך שהדמוקרטיה חיה ובועטת. ובלבד שהשינוי בא מתוך שאיפה כנה לחזק, לבנות את אמון הציבור במערכת, ולהבטיח שישראל תישאר לעולם מדינה דמוקרטית באמת. "אני אומר בפירוש: לא כל הצעה היא אסון, לא כל פשרה היא חורבן, לא כל אג'נדה היא אג'נדה עוינת או רעילה, ולא כל שם הוא חילול הקודש או קודש-קודשים. מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט שנכנסת לזירה ומוצאת נתיבות לקיום שיח - עם הציבור ובפניו - לא רק באמצעות פסקי דין וחוות דעת; ומשקפת ומבהירה את עמדותיה בנושאים השונים. "מדינת ישראל רוצה וצריכה רשות שופטת המחוברת לתמורות החברתיות בדמוקרטיה הישראלית; רשות שופטת שמבססת הידברות, הקשבה, כבוד ורגישות יתרה למגוון העמדות, הכאבים וההשקפות בישראל; רשות שופטת שעמלה לבנות גשרים ולהנמיך חומות. ששואפת למצוא את שביל הזהב בתוכנו.

"לנהל דיוני עומק על הנושאים הליבתיים"

"אני פונה מכאן אל מנהיגי רשויות השלטון כולן - המחוקקת, המבצעת והשופטת - ואל נציגיהן. בואו נפעל לכך שהמעמד החשוב הזה, החותם תקופה ארוכה ומדאיגה של העדר מינוי קבוע לראש הרשות השופטת בישראל - יבשר תחילת עידן של שיתוף פעולה ושל דיאלוג בין הרשויות. שהרגע הזה יבשר על שעת רצון לאומית - ועל תחילת עידן של הושטת יד, מתינות וחתירה להסכמות רחבות. "הגיעה העת לנהל דיוני עומק ציבוריים על הנושאים הכי ליבתיים, הנוגעים לרשויות השלטון ולדמוקרטיה הישראלית. הגיעה עת ההסכמות. אני מתחייב בפניכם - לא אנוח, ולא אשקוט, ולא אירתע, בניסיון להגיע אליהן. בניסיון לבנות בניין משותף לכולנו, אחרי השבר הגדול. "לכל אורך המשבר החוקתי והחברתי העמוק בתוכנו, עמדתי והתרעתי שוב ושוב עד כמה התהום שאנחנו מתדרדרים לעברה משמחת ומשרתת את אויבינו. לשברון הלב של כולנו, ב-7 באוקטובר ומאז - החששות שהצפתי התממשו, ואויבינו גבו, ועדיין גובים מאיתנו - מחיר כבד ומדמם". אולם, הדגיש הרצוג, הוא ראה במלחמה "עם מדהים - שאורו הגנוז מפציע לפתע, וזורח למרחקים. אור גנוז שכל-כולו דאגה כנה ועמוקה - לנצח ישראל ולאחדות ישראל. "האור הגנוז הזה הוא לא נחלת השנה שעברה בלבד. אפילו לאחרונה, התפרסמו לא מעט מחקרים וסקרים שמראים כמה העם - ברוב עצום - דורש דיאלוג ופעולה משותפת בין הרשויות השונות אשר מנהיגות את האומה. במיוחד ביום הזה, כשקול דמי אחינו החטופים זועקים אלינו מתחת לאדמת עזה, ואנחנו שרויים בדאגה עמוקה לגורלם - העם בישראל נושא את עיניו אל הנהגת שלוש רשויות השלטון וצמא לראות את מנהיגיו פועלים כתף אל כתף למרות המחלוקות. מקדשים את הממלכתיות הישראלית" ואת הסינתזה הנוצרת מעצם הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" שהיא הבסיס לקיום כאומה ישראלית אחת.

קורא להשלים את כל שלבי עסקת החטופים

הרצוג הוסיף: "במדינה דמוקרטית, אין זו רק זכותו של הרוב לקבוע את סדר היום, זו חובתו. אולם זו גם חובתו לשמור על זכויות המיעוט. במדינה דמוקרטית, אין זו רק זכות השלטון למשול, זו חובתו. אך זו גם חובתו לפעול מתוך אחריות לכלל אזרחי ישראל, מכל ההשקפות, האמונות, הדתות ואורחות החיים. בית המשפט העליון הוא איננו אויב. הוא איננו מכשול. בית המשפט העליון הוא לעתים המגן האחרון. הוא המוסד שמטרתו להבטיח כי המדינה תפעל בהגינות, באחריות ובשיקול דעת. "לבית המשפט - לעצמאותו ואי-תלותו - יש תפקיד מרכזי וחשוב מאין כמותו במלאכת האיזונים והבלמים החיונית לתפקודה של הדמוקרטיה שלנו. הציות לבית המשפט ולפסיקותיו הוא מחייב! אסור שאי-ציות לחוק - בוודאי על-ידי שליחי ציבור ומשרתיו - יעלה אפילו כהרהור. כל ביטוי של אי-ציות לחוק ולדין הוא לא רק פגיעה בממלכתיות הישראלית, אלא פגיעה בריבונות הישראלית. שהרי אלמלא מוראם של החוק והדין - 'אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ'", הזהיר הרצוג. לבסוף התייחס הרצוג למלחמה ולחטופים: "אלה רגעים מטלטלים, מאתגרים ורגישים ביותר, שבהם אני חוזר וקורא שוב ושוב להשלים את כל שלבי העסקה ולפעול בכל דרך, צעד וכלי העומדים לרשותנו כדי להביא אותם הביתה. כמי שעומד בקשר יומיומי ממש עם משפחות חטופים רבות, אני מבקש לזעוק את זעקתן המשוועת לחזרתם הדחופה של כל אחינו החטופים, עד האחרון שבהם. אני קורא לציבור כולו לתמוך במשפחות החטופים, לחבק אותן, ולנהוג בהן ברגישות עליונה בשעתן המיוסרת. הן עוברות גיהנום של חרדה ואי-ודאות, ועלינו לחשוב אלף פעמים לפני כל התבטאות שעלולה חלילה להוסיף ולו מעט לסבל שלהן".