קיימות שלוש קטגוריות של מקרים המהווים "רצח בנסיבות של אכזריות מיוחדת", עבירה שעונש החובה עליה הוא מאסר עולם. כך אומר (16.2.25) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, המגדיר לראשונה קטגוריות אלו. אלרון אומר: "קטגוריה ראשונה - כאשר הרצח מבוצע בשילוב או בעקבות עבירות חמורות נוספות, המוסיפות לסבלו של הקורבן; קטגוריה שנייה - כאשר הרצח בוצע באופן ממושך ובאמצעים המעצימים את סבלו של הקורבן; קטגוריה שלישית - כאשר הרצח התבצע לנגד עיניהם של ילדי הקורבן, באופן אשר הגביר את מידת הסבל של הקורבן". הרפורמה בעבירות ההמתה יצרה את עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, שהעונש עליה הוא אך ורק מאסר עולם (למעט בנסיבות חריגות). החוק מונה 11 נסיבות מחמירות, שחייבת להתקיים לפחות אחת מהן; השביעית היא "המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן". זאת, לעומת עבירת הרצח הבסיסית, בה מאסר עולם הוא העונש המירבי - אך לא עונש חובה. "הפרשנות שתינתן בפסיקה לנסיבות המחמירות ובמיוחד לאלו הנוקטות בלשון רחבה ומותירות בידי בית המשפט שיקול דעת רחב, היא שתעצב באופן משמעותי את קו הגבול בין עבירת הרצח הבסיסית לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות", מסביר אלרון. בהתייחסו לחלופה של "אכזריות מיוחדת", הוא מוסיף: "קיים חשש שנסיבה מחמירה זו תזכה לפרשנות מרחיבה יתר על המידה במקרים שבהם אין להחלתה השלכות מעשיות. אולם, אותה פרשנות מרחיבה, מטבע הדברים, תיושם בכלל המקרים - לרבות אלו שבהם נסיבה זו ניצבת לבדה ומשמעותה הרשעה ברצח בנסיבות מחמירות ועונש של מאסר עולם כעונש חובה. "החשש הוא אפוא מפני הרחבה הדרגתית של היקף נסיבה מחמירה זו, עד אשר עבירת הרצח בנסיבות מחמירות תהפוך לכלל, ואילו עבירת הרצח הבסיסית, תהא החריג. על-רקע זה, ניכר כי האתגר הוא בזיהוי אותם מקרים המתאימים להחמרה מיוחדת בשל מידת אכזריותם". לדברי אלרון, לשון החוק יוצרת אתגר המונח לפתחו של בית המשפט: "השימוש במילה זו ['מיוחדת'] נועד להבהיר את נקודת המוצא שלפיה מעשה רצח - כל מעשה רצח, הוא אכזרי. תוצאותיו קשות מנשוא ואובדן החיים הוא מקומם. על כן, הקושי בנסיבה מחמירה זו עבור היושב בדין הוא ברור ומובהק - הכיצד עלינו להשוות בין סבלו של קורבן אחד לסבלו של קורבן אחר; בין אכזריותו של רוצח אחד לאכזריותו של רוצח אחר; האם ניתן להבחין בין המקרים ולבטא כלפי משפחת הקורבן ואוהביו, כי הרצח של יקירם אינו אכזרי כרצח של אדם אחר? "בכל זאת, מלאכה זו הוטלה על כתפנו משעה שהמחוקק קבע שיש להבחין ולקבוע מה הופך רצח מסוים לרצח אכזרי 'במיוחד'. אין מנוס אפוא מלנסות לזהות את אותם מקרי רצח הבולטים באכזריותם בהשוואה למקרי רצח אחרים... בחירת המחוקק לעשות שימוש במילה 'מיוחדת', מבהירה את כוונתו שלא להחיל את הנסיבה באופן נפוץ או גורף. למעשה, אם נקבע כי מעשי רצח רבים הם אכזריים 'במיוחד' נרוקן מילה זו מתוכנה. אין די בכך שמדובר במקרה רצח אכזרי, אולי אפילו אכזרי מאוד - עליו להיות אכזרי באופן מיוחד. השימוש במילה זו מחייב, מיניה וביה, את אותה השוואה מורכבת למקרי רצח אחרים".

מנעד של התחשבות במידת האכזריות

עוד מציין אלרון, כי "גם במקרה שבו נקבע כי אין 'אכזריות מיוחדת' העולה כדי עבירת הרצח בנסיבות מחמירות - אין משמעות העובדה כי לא יוענק משקל למידת האכזריות שבמעשה. ככל שלא חלה נסיבה מחמירה אחרת והנאשם מורשע בעבירת הרצח הבסיסית - שבצידה עונש של מאסר עולם כעונש מירבי, הרי שבמסגרת קביעת גבולות מתחם העונש ההולם ניתן להעניק משקל גם ל'אכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו'. אם כן, ההתחשבות במידת האכזריות של מעשה הרצח אינה 'בינארית', היא נפרשת על מנעד - מהתחשבות מרבית במישור הכרעת הדין (השוללת הקלה כלשהי בעונש בהינתן עונש של מאסר עולם חובה) עד להתחשבות במישור גזר הדין". כאמור, אלרון מציין שלוש קטגוריות בהן כבר נקבע בפסיקה שמדובר באכזריות מיוחדת. הוא מציין כדוגמאות אונס שאחריו בא רצח, שימוש בדרך המתה הבולטת באכזריותה ורצח של אישה לעיני ילדיה. הוא מדגיש שאין המדובר ברשימה ממצה ומוסיף: "תחושתי היא, כי מקרי רצח שבהם קיימת אותה אכזריות מיוחדת לה כיוון המחוקק, גם אם קשה לאפיינם ולהגדירם על בסיס נסיבות או מבחנים משפטיים כאלו ואחרים - אינם כה קשים לזיהוי. היושב בדין במקרים אלו נדרש לחוש זאת עמוק בקרבו. בדומה למחוקק, גם לשופט אין דרך לכמת את מידת האכזריות של מעשה רצח כזה או אחר. בידי השופט חוש הצדק; ניסיונו השיפוטי; בקיאותו המשפטית; וההיגיון הפשוט. על כל אלו להוליך את דרכו". אלרון דחה את ערעורו של מארון כלאסני על הרשעתו ברצח בנסיבות מחמירות של רעייתו, סמר כלאסני, ביוני 2022 ועל מאסר העולם שנגזר עליו. כלאסני טען שיש להרשיעו בעבירת הרצח הבסיסית, שניתן יהיה להקל בעונשו. אולם, אלרון אומר שהוכחה הנסיבה המחמירה הראשונה - כוונה להמית; והוכחה גם הנסיבה של אכזריות מיוחדת, שכן כלאסני רצח את אשתו לעיני בתם. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הסכימה עם פסק דינו של אלרון במלואו. השופטת רות רונן הסכימה עם אלרון, אך סברה שאין צורך לאפיין במקרה זה את הקטגוריות של האכזריות המיוחדת. את כלאסני ייצג עו"ד יאיר נשדי, ואת המדינה - עו"ד מוחמד סראחנה.