שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה (16.2.25) את עתירת תנועת המשמר הדמוקרטיה, אשר ביקשה להורות לממשלה לחשוף את מלוא הסכם החטופים עם חמאס. הממשלה פרסמה רק את שלב א' של העסקה (המצוי בעיצומו) ולא את פרטי שני השלבים הבאים, האמוריפ להוביל לשחרור כל החטופים, החזרת כל הגופות, הפסקת אש מתמדת ונסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה. לדברי וילנר, "הבקשה לשפוך אור על כלל רכיבי המתווה לשחרור החטופים, נובעת מדאגה עמוקה וכנה לשלומם של אחינו ואחיותינו הנתונים בצרה ובשביה, בידיו של ארגון טרור אכזר. ניכר כי הרצון העז לחזות בשיבת כלל החטופים לחיק משפחותיהם בהקדם, ואף לפעול לשם כך, הוא אשר ניצב ביסוד העתירה שלפנינו. אולם מהטעמים שיפורטו, אין בידינו להיעתר לה". וילנר אומרת כי עקרון שקיפות המידע נסוג במקרה זה מפני הוראות חוק יסוד הממשלה, לפיהן "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים וגילוים ופרסומם אסור: ביטחון המדינה; יחסי חוץ של המדינה" וברור שההסכם נמנה על עניינים אלו. וילנר מדגישה, כי די בכך כדי לאסור את פרסומו, ואין צורך להוכיח שהפרסום יפגע בביטחון המדינה. חוק היסוד מאפשר לממשלה להתיר פרסומים אסורים, אך היא החליטה שלא לעשות שימוש בסמכות זו, בנימוק שהפרסום עלול עלול להזיק ליישום המתווה לשחרור החטופים, ולפיכך עלול לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. וילר מזכירה, כי מדובר בגרעין הקשה של סמכויות הממשלה, בו מרחב ההתערבות של בג"ץ צר ביותר. התנועה אומנם ציינה שפרטי ההסכם ידועים לחמאס, אך וילנר אומרת כי "קיימים מגוון שיקולים מדיניים וביטחוניים, מעבר להכרת האויב את ההסכם, אשר עשויים לעמוד בבסיס האיסור לפרסם חלקים ממנו, וביסוד העמדה להותיר איסור זה על-כנו. בתוך כך, המשיבים וגורמי הביטחון הם בעלי הידע, המומחיות ושיקול הדעת בדבר ההשלכות הביטחוניות והמדיניות" בנוגע לפרסום ובג"ץ לא יתערב בשיקול דעתם. השופטים דוד מינץ וחאלד כבוב הסכימו עם וילנר. את התנועה ייצג עו"ד יובל יועז, ואת המדינה - עוה"ד דניאל מארקס ושרון הואש-איגר.