נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (16.2.25) את עתירתו של ח"כ עמית הלוי (הליכוד) נגד שרי הביטחון והפנים בנוגע ליישום החוק לשלילת אזרחותו או תושבותו של מי שמקבל מהרשות הפלשתינית תגמול בעד מעשה טרור. עמית מציין, כי מדובר בעתירה חסרת תקדים של חבר בקואליציה נגד שרי ממשלה. החוק בו מדובר נחקק ב-2023, אך הלוי טען שאין הוא מיושם, משום שמשרד הביטחון אינו מעביר את המידע הדרוש למשרד הפנים (המופקד על יישום החוק). לטענתו, משרד הביטחון חייב להעביר את המידע והוא נמנע מלעשות זאת בשל שיקולים זרים. המדינה טענה שמדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות ובבקשה להתערב באופן המאבק בטרור - המסור כולו לשיקול דעתה של הממשלה. עמית אומר: "העתירה שלפנינו היא תקדימית במובן זה שהעותר הוא חבר קואליציה, שעתירתו מופנית כנגד שרי ממשלה בקואליציה שבה הוא חבר, והעותר לא הצביע בפנינו על תקדים משפטי במצב דברים מעין זה. אכן, העובדה שמדובר בעתירה תקדימית, אינה מחלישה בהכרח את העתירה ואינה פוטרת את בית המשפט מלדון בטענות שהועלו על-ידי העותר. עם זאת, הסיטואציה התקדימית של חבר קואליציה שעותר נגד חברי ממשלתו, מחייבת גם זהירות יתר בבוא בית המשפט לפרוץ דרכים חדשות בארץ לא נודעת". לדברי עמית, "הדברים מורכבים יותר מכפי שהוצגו על-ידי העותר, ואין מדובר בעתירה טכנית גרידא, כפי שנטען. אין מדובר במקרה פשוט שבו גורם מינהלי מונע מידע מהרשות המבצעת על-מנת שלא לאפשר לרשות המבצעת להפעיל שיקול דעתה מכוח החוק". שר הפנים, משה ארבל, ביקש בשעתו את הנתונים וכיום מתנהל שיח בנושא. "די בכך כדי לדחות את העתירה, באשר קשה להלום כי דרישה של חבר כנסת מהקואליציה תצדיק התערבות של בית המשפט בעיצומו של שיח פנימי בין חברי הרשות המבצעת". עמית גם מאמץ את עמדת המדינה, לפיה מדובר במידע רגיש ביותר, שאופן השימוש בו ועיתויו מורכבים מאוד. "התמונה שהוצגה על-ידי העותר לגבי הנתונים - כמעין חפץ שכבר נעשה בו שימוש לשם הטלת סנקציות ממוניות ואשר השימוש בו פשוט וקל, בבחינת הושט היד לנתונים הצריכים לעניין - אינה משקפת את המורכבות הכרוכה בשימוש בנתונים הקיימים", אומר עמית. השופטים דוד מינץ ורות רונן הסכימו עם עמית. את הלוי ייצג עו"ד דוד פטר, ואת המדינה - עו"ד רן רוזנברג.