הממשלה תומכת עקרונית בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון - החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), שהגיש חבר הכנסת אביחי בוארון. מטרת ההצעה היא להקשיח את הענישה בעבירות טרור ולצמצם את שיקולי השיקום והנסיבות האישיות במקרים אלה.
עיקרי התיקון המוצע:
- צמצום משקל שיקולי שיקום בית המשפט ייתן משקל מופחת להיעדר עבר פלילי ולשיקולי שיקום בעבירות טרור.
- דגש על גמול והרתעה הענישה תתבסס על עקרונות הגמול והרתעת הציבור.
- לגבי לא אזרחים ותושבים במקרה שהעבירה בוצעה על-ידי מי שאינו אזרח או תושב ישראל, יינתן משקל אפסי להיעדר עבר פלילי.
בדברי ההסבר להצעת החוק מודגש כי עבירות טרור נובעות מאידיאולוגיה קיצונית ולא ממצוקות אישיות או עבר פלילי. לטענת יוזם ההצעה, התחשבות בשיקולי שיקום והיעדר עבר פלילי אינה מתאימה לעבירות טרור, שכן הן זוכות לעידוד חברתי בסביבת המחבל ומהוות השראה לטרור עתידי.
כדוגמה, צוין המקרה של המחבל אברהים חאמד, חבר בארגון הטרור 'חללי אל-אקצה', שהורשע בירי רקטות לעבר העיר שדרות ובפעילות טרור נוספת. בית המשפט הקל בענשו לאחר שקיבל את הסדר הטיעון, תוך התחשבות בכך שפעל ללא עבר פלילי ובשל מצבו המשפחתי.
מטרת ההצעה:
- הגברת ההרתעה - ענישה מחמירה נועדה למנוע את מעגל ההשראה והחיקוי של מעשי טרור, במיוחד בקרב צעירים.
- חיזוק עקרון הגמול - הדגשת העונש כתגובה הולמת לחומרת המעשה.
- התאמת הענישה לאופי הייחודי של עבירות טרור - הצגת העבירה כמעשה אידיאולוגי המחייב ענישה קיצונית יותר מעבירה פלילית רגילה.
הצעת החוק צפויה להיתמך בקראה הטרומית כפוף להתניות שקבעה ועדת השרים לענייני חקיקה.