טיוטת הסכם כלכלי שהוצעה על-ידי ארצות הברית לממשלת אוקראינה נחשפה לאחרונה ועוררה סערה תקשורתית. לפי הדיווחים, ההסכם מציע לארה”ב 50% מהרווחים ממשאבי הטבע של אוקראינה וכן זכות ראשונים על רישיונות עתידיים להפקת מינרלים המיועדים ליצוא. העיתון הבריטי "הטלגרף", שחשף את המסמך, השווה אותו לתנאים שהוטלו על גרמניה בהסכם ורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה, וכינה אותו "קולוניזציה כלכלית".

פרטי ההסכם ותגובת אוקראינה

על-פי פרטי ההסכם שנחשפו, ארה"ב דורשת הקמת קרן השקעות משותפת עם אוקראינה שתהיה כפופה לחוקי מדינת ניו-יורק. מטרת הקרן, לפי גורמים אמריקנים, היא למנוע מגורמים עוינים להרוויח מתהליך השיקום של אוקראינה, אך בפועל היא מעניקה לארה”ב זכות לקבוע את התנאים וההתניות של כל הרישיונות העתידיים להפקת משאבי טבע במדינה. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הביע חשש מפני השלכות ההסכם וסירב לחתום עליו ללא בחינה מעמיקה. גורמים רשמיים באוקראינה הבהירו כי כל עסקה מסוג זה תצטרך לעמוד במבחן הציבור והפרלמנט לפני אישורה.

הקשר לסיוע האמריקני לאוקראינה

ההסכם המוצע מגיע על-רקע הסיוע הנרחב שארצות הברית העניקה לאוקראינה מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022. לפי הערכות, הסיוע האמריקני הכולל מסתכם בכ-183 מיליארד דולר, מתוכם כ-124 מיליארד דולר הוקצו למטרות ביטחוניות. נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, התייחס בעבר לסיוע הכלכלי לאוקראינה ואמר: "אני רוצה את הכסף הזה בחזרה", אמירה המשקפת את העמדה האמריקנית כי על אוקראינה לספק תמורה מוחשית עבור העזרה הכלכלית והצבאית שקיבלה.

השוואה להסכם ורסאי והשלכות עתידיות

השוואת ההסכם המוצע להסכם ורסאי נובעת מהחשש כי הוא יטיל על אוקראינה נטל כלכלי כבד, בדומה לפיצויים שהוטלו על גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר תרמו למשבר הכלכלי והפוליטי במדינה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. בשלב זה, לא ברור אם ההסכם ייחתם במתכונתו הנוכחית, אך הוא כבר מעורר מחלוקת נרחבת באוקראינה ובעולם.