ועדת החוץ והביטחון קיימה (19.2.25) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, שהתמקד בסעיף הנוגע להפחתת התמיכה התקציבית בישיבות בשל אי-עמידה ביעדי הגיוס לצה"ל. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין: "יש דרישה של אגף תקציבים לעיצומים אישיים. אפילו יצא מהם מכתב בנושא. אז אני מודיע - יהיו עיצומים אישיים ומוסדיים. אנחנו רוצים להביא חיילים לצה"ל ולכן, החוק שיצא מהוועדה הזו יכלול מענה מקיף וכולל". הרב בני קלמזון, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל: "הנושא הזה הוא נושא היסטורי האם מדינת ישראל תתבסס על בסיס עוול מוסרי אנושי שעשוי בסוף להכרית אותה ולסכן את קיומה. זה צו אנושי קיומי מוסרי מהמדרגה הראשונה. לא ייתכן שעוול כזה יצא מתחת ידי הוועדה כאן". לדבריו, חוק בלי עיצומים זה כמו לא לתת קנסות על עבירות תנועה. במהלך הדיון הוצגה סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה בעניין מנגנון הפחתת תקציב הישיבות. לפי המוצע, שיעורי הפחתת התמיכה יעלו באופן הדרגתי על פני מספר שנים: 20% בשנתיים הראשונות, 40% בשנה השלישית והרביעית, 60% בשנה החמישית והשישית ו-80% בשנה השביעית ואילך. עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית בוועדת חוץ וביטחון: "האפקטיביות של העיצומים הם אלו שיהפכו את החוק הזה לאמיתי או לא. חוק יכול להיראות טוב מאוד אבל אם אין כלים להשיג את מטרות החוק זה יהפוך לאות מתה בספר החוקים. בכדי שהוא יהיה אפקטיבי העיצומים חייבים לפגוש את הפרט. "צריך לקרוא לזה בשמו, זה לא עיצום זה שלילת הטבות. כרגע לקיחת כספים זה לא פוגע בפרט אלא רק במוסד. החוק דיבר ב-2022 על גיוס הדרגתי ושילוב חרדים בצבא, אבל אנחנו כבר לא נמצאים שם. המצב השתנה ואנחנו צריכים גיוס חד. אחרי הניסוי האמפירי לפי צו בג"ץ אנחנו רואים 0% גיוס וזה מוכיח שזה לא עובד. "אם החוק הזה ייכנס לתוקף אז אנחנו למעשה מחזירים את התקצוב המלא לישיבות, בנוסף לכל אחד אנחנו מביאים את דילמת האסיר וזה לא פוגש את הפרט בכלל. אם אנחנו רוצים להגיע לעיצומים אישיים אז אולי כדאי לדון עליהם קודם ולא על המוסדיים. "אנחנו מציעים עיצומים אישיים שפוגשים את הפרט. אנחנו לא מבינים איך חובת גיוס קהילתית מתכתבת עם עיצומים אישיים. המודל הזה של חובת גיוס קהילתית הגורל שלו יהיה כמו של החוקים שנפסלו בבג"ץ". המלצות הייעוץ המשפטי לוועדה על-פי עמדת הייעוץ המשפטי, אין הלימה בין שיעור אי-העמידה ביעדי הגיוס לבין הפחתת התמיכה לישיבות. מנגנון הפחתת התמיכה הוא קבוע ואינו מייחס משמעות לשיעור אי-העמידה ביעדים. כלומר, שנתיים רצופות בהן שיעור אי-העמידה ביעד יעמוד על 94% זהה למצב בו שנתיים רצופות שבהן שיעור העמידה ביעד יעמוד על 20%, ואלו יובילו לאותו שיעור הפחתה בתקציב הישיבות. הייעוץ המשפטי הדגיש כי יש לבחון האם שיעורי ההפחתה וקצב גידולם אפקטיביים דיים כדי להוות תמריץ לעמידה ביעדים, או שיש לקבוע שיעורים גבוהים יותר או קצב גידול מהיר יותר. כמו-כן, ראוי לבחון את התאמת העיצום למידת אי-העמידה ביעד הגיוס, כך שיוחסה משמעות לשיעור העמידה בהסדר, ולא רק לעצם העמידה בו.