בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים אגב תביעות גירושין - קובעת (19.2.25) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. היא אומרת, שבית הדין יכול לדון רק בתביעה להשבת הוצאות של אחד ההורים בגין הילדים, וכי תביעת המזונות צריכה להידון בנפרד בבית המשפט למשפחה - אלא אם הסכימו הצדדים לדון בה בבית הדין הרבני. קביעתה של וילנר מבוססת על הלכת שרגאי משנת 1969, אותה שב ואשרר בג"ץ בשנת 2019. על-פי הלכה זו, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות הילדים במסגרת תביעה שמגיש אחד מן ההורים: "תביעת מזונות של הילד, בין אם הוא מיוצג על-ידי האם ובין על-ידי אפוטרופוס אחר, לעולם לא תהא בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, ואף אינה יכולה להיות 'כרוכה' בתביעת גירושין". הלכה זו, אשר פירשה את סעיף 3 לחוק בתי הדין הרבניים, אינה מובנת מאליה - מציינת וילנר. אולם, יש בה היגיון: תביעת הגירושין היא בין בני הזוג ואינה קשורה לילדיהם, והלכה זו גם מונעת שימוש במזונות הילדים כדי לפגוע באחד מהם (לרוב - האישה). וילנר דוחה את עמדת הנהלת בתי הדין, לפיה הלכת שרגאי רק מעניקה לילד אפשרות לתבוע בעצמו את מזונותיו ולא מונעת מבית הדין לדון במזונות. לדבריה, "גישה זו נעדרת כל בסיס. מהלכת שרגאי נובע, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים". וילנר קיבלה את עתירותיהם של ארבעה גברים, אשר חויבו במזונות בידי בתי הדין הרבניים, וביטלה החלטות אלו - שאחת מהן ניתנה בידי בית הדין הרבני הגדול, ושלוש בידי בתי הדין בירושלים, תל אביב ופתח תקוה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, התייצבה לדיון ותמכה בעמדות הגברים. השופטת רות רונן הסכימה עם וילנר. היא אומרת: "מאחר שחזקה שפסיקתם של בתי המשפט לענייני משפחה משקפת את הפרשנות הראויה של הדין הנוהג, אין מקום 'להתחמק' ממנה על-ידי מתן סמכות למערכת שיפוטית אחרת הפוסקת באופן שונה... נשים ש'ימצאו את עצמן' בבית המשפט האזרחי, יזכו למזונות בשיעור ראוי, בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה - כפי שזו תתפתח לאור שינויי העיתים ותוך ביקורת של ערכאת הערעור ובית המשפט העליון". השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט, כי יש לדחות את העתירות. לדעתו, הלכת שרגאי "באה לעולם כדי לשפר את כושר המיקוח של נשים בתהליך גירושין מול הבעל המחזיק בכוח מיקוח עודף בדמות הגט המיוחל. משזוהי טעמה והגיונה של ההלכה, ברי כי אין מקום לאפשר לגברים, המבקשים להפחית מסכום המזונות שבו יחויבו, לעשות 'שימוש לרעה' באותה הלכה". את הגברים ייצגו עוה"ד שירן כהן-דניאל, ענבל גבריאלי, מאיה רוטנברג, שי שמחיוב, שי זוהר, חגית אפרתי, אסי סגל ונעמה אביבי; את בתי הדין ייצג עו"ד רפי רכס; את מיארה ייצג עו"ד יונתן נד"ב; ואת הנשים - עוה"ד יורם ביתן, דני שרמן, אפרים אבן-צדק, שלום כהן ומור זיידן.