חברת פרח השקד, שבבעלות ובניהול יו"ר ארגון עובדי הניקיון אבי מזרחי, נאשמת בעבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בשנת 2020 איימה עיריית ירושלים לבטל את ההתקשרות עם החברה לאחר שהתברר שהעסיקה עובדים לביצוע עבודות ניקיון במוסדות שאינם קשורים למכרז שבו זכתה אלא למכרז שבו זכתה חברה שקשורה עסקית אליה. חברת פרח השקד היא מן החברות הגדולות והמובילות בישראל בענף הניקיון והיא מעסיקה, על-פי האופן שבו היא מציגה את עצמה באתר האינטרנט שלה, כ-3,500 עובדים. בין הלקוחות שלה - משרד הביטחון, רשות המיסים, משרד מבקר המדינה, התעשיה האוירית, חברת מקורות, קבוצת ב.ס.ר. ועיריות רבות בהן ירושלים, באר שבע, ראשון לציון, נתניה, כפר סבא, בני ברק, פתח תקוה, בת ים, מודיעין, רחובות, בית שמש, לוד, אשקלון, כוכב יאיר-צור יגאל. לקוחות נוספים שלה הם רשות המים, הטכניון וקופת חולים מאוחדת. ב-1 בינואר 2025 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד החברה ונגד מנהלת אזור מרכז והשומרון בחברה, רבקה סאלם, בטענה שלפיה העבירה החברה אישורי ביצוע מועתקים לצורך קבלת לפחות מיליון שקלים. מדובר באישורי ביצוע עבודות ניקיון שהחברה התחייבה לבצע במחנה סירקין שבפתח תקוה. על-פי הנוהל שנקבע - על-מנת לקבל תשלום נדרשה חברת פרח השקד להגיש למנהל הרכש במשרד הביטחון חשבונית וטופס אישור ביצוע של עבודות הניקיון במחנה. נוהל דומה היה גם ביחס למחנות סיוון ורמת אביב.

דף חתימת האחראי במחנה סירקין הועתק והוגש למשרד הביטחון

על-פי כתב האישום, לאורך מספר חודשים בשנת 2017 העביר אחראי החתימה מטעם מחנה סירקין, סגן מנהל המטבח של המחנה, ארז יצחק, אישורי ביצוע חתומים על ידו. מחודש אוקטובר 2017 ועד לחודש יולי 2019 השתמשה החברה, באמצעות מנהלת האזור שהעסיקה, בהעתק מצולם של הדף האחרון של אישור ביצוע ישן שעליו חתם סגן מנהל המטבח במחנה סירקין, וצירפה אותו ליתר דפי טופס אישור הביצוע, וציינה בראשם את החודש הרלוונטי לתשלום. אישורי הביצוע הללו הועברו למנהל הרכש במשרד הביטחון ובאמצעותם קיבלה החברה, על-פי כתב האישום, לפחות מיליון שקלים עבור מחנה סירקין. זאת, מתוך החשבוניות עבור שלושת המחנות הצבאיים בסך כולל של לפחות חמישה מיליון שקלים. עוד נטען בכתב האישום כי חברת פרח השקד התחייבה בחוזה שעליו חתמה עם משרד הביטחון לספק למחנה סירקין 6 עד 7 עובדי ניקיון, אך סיפקה בפועל עובד אחד עד 3 עובדים. על-פי ההערכה של הפרקליטות בכתב האישום, מדובר בחוסר בעובדים בשווי כולל של לפחות חצי מיליון שקלים. "במעשים המתוארים לעיל, הנאשמות באמצעות נאשמת 1 רשמו פרט כוזב במסמך של נאשמת 2, בכוונה לרמות את משרד הביטחון שאישורי הביצוע נחתמו על-ידי יצחק כגורם המוסמך ביחס לכל אחד מהחודשים שאליהם מתייחסות החשבוניות שנשלחו למשרד הביטחון ובעקבות זאת לקבל תשלום עבור שירותי כוח אדם במחנה סירקין בסך לפחות מיליון שקל", נכתב בכתב האישום. עוד נטען כי הנאשמות השתמשו במסמך מזויף ביודעו שהוא מזויף. "הנסיבות המחמירות ביחס לעבירת המרמה והשימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר הן היקף העבירה ביחס לכספי ציבור, השיטתיות ומשך הזמן שבו בוצעו המעשים, וכן ביצוע העבודות על-ידי נאשמת 1 בחסר וקבלת התשלום באמצעות אישורי הביצוע המזויפים עבור מלוא היקף ההתקשרות", לשון כתב האישום.