אנגלמן מגלה, כי תושבי בארי, חולית וכפר עזה עומדים לסיים רק כעת – 16 חודשים לאחר פרוץ המלחמה – את המעבר. החסמים והקשיים מעכבים את יכולתם של התושבים להשתקם באופן אישי וקהילתי בעקבות האירועים הקשים שחוו, מתריע אנגלמן.
תושבי חולית נקלטו רק באוקטובר שעבר בקיבוץ רביבים, למרות שהקמת השכונה עבורם טרם הסתיימה ומבני הציבור טרם הוקמו. הקמת השכונה בקיבוץ חצרים עבור תושבי בארי טרם הסתיימה, חלקם העדיפו לחזור לקיבוץ החרב, ואחרים נאלצו להתגורר בחצרים בבתים בלתי גמורים, בלא מבני ציבור מספיקים ותוך שימוש בתשתיות מסוכנות. הקמת הבתים בקיבוץ רוחמה עבור מפוני כפר עזה טרם הסתיימה, יש ליקויים בבתים ובתשתיות, חלק מהתושבים מתגוררים בקיבוץ שפיים ולא נחתם הסכם בין המדינה לרוחמה.
העיכובים פוגעים במיוחד בתלמידים ובהוריהם, שכן חלקם נאלצים לנסוע מבתי המלון בים המלח לבתי ספר ברביבים – מרחק של 100 ק"מ. "היה חשוב ביותר שתלמידים שחוו טראומה קשה באירועי 7 באוקטובר ושהו עד אותה עת במלונות או בדיור זמני, יתחילו במועד את שנת הלימודים [הנוכחית] במוסד הלימודי החדש וכי הם ילמדו בו באופן רציף, כדי להקנות להם תחושת יציבות", מדגיש אנגלמן.
בדוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא מפוני גוש-קטיף וצפון השומרון הומלץ, כי ראש הממשלה יפקח באופן אישי על האופן שבו משרדי הממשלה מוציאים לפועל את תוכניות השיקום, תוך קביעת לוח זמנים קשיח והקפדה על כך שמשרדי הממשלה יעמדו בו. זה לא קרה בפינוי יושבי העוטף. במקור חויבה מנהלת תקומה לדווח לקבינט החברתי-כלכלי מדי חודש, אך כבר בדצמבר 2023 בוטלה חובה זו ונקבע שהיא תפרסם דוחות ביצוע חצי-שנתיים באפריל ובאוקטובר – כפי שעשתה באוקטובר שעבר.
"אין די בדיווח כאמור כדי להבטיח בקרה ממשלתית ממשית על פעילות מנהלת תקומה וכדי למצות את המלצות ועדת החקירה הממלכתית. יצוין, כי אם לא תקיים הממשלה דיוני מעקב שוטפים, היא אינה יכולה לזהות פערים או חסמים ולטפל בהם בעוד מועד, למשל לצורך קיצור משך השהות במלונות ובמגורים זמניים", קובע אנגלמן.