על-פי נתוני שב"ס שנאספו בנובמבר 2024, מתוך 348 המחבלים שחזרו לכלא, 261 הוגדרו כביטחוניים, כלומר חזרו בגין עבירות טרור. מתוכם, לפחות 160 מחבלים נשפטו בגין מעשי טרור חמורים. 21 מהם אף נשפטו למאסר עולם. עוד עולה מהדוח כי 56 מהמחבלים המשוחררים מוגדרים נכון להיום כאסירים ביטחוניים פעילים, מתוכם 46 שפוטים בגין עבירות ביטחוניות, חמישה מוגדרים כלוחמים בלתי חוקיים, ושלושה עצורים עד להודעה חדשה.

פרופיל המחבלים שחזרו לטרור

בקרב המחבלים שחזרו לפעילות חבלנית, ניתן לזהות השתייכות ארגונית ברורה: כ-46% מהם (121 מחבלים) משתייכים לפתח - המזוהה עם הרשות הפלשתינית, כ-27% (70 מחבלים) לחמאס, כ-9% (23 מחבלים) לחזית העממית, ו-כ-8% (21 מחבלים) לשאר ארגוני הטרור. לגבי 26 מחבלים (כ-10%) לא ידועה השתייכותם הארגונית בעת חזרתם הראשונה לכליאה.

סוגי העבירות בגינן שבו המחבלים לכלא

הנתונים מצביעים על כך שהעבירה המרכזית שבגינה שבו המחבלים לכלא היא עבירות ביטחון המדינה (136 מקרים). בנוסף, 63 מהם חזרו בגין עבירות כלפי חיי אדם, 17 בגין שהיה בלתי חוקית, ו-13 בגין עבירות סדר ציבורי. עסקת שליט, שנחתמה באוקטובר 2011, עוררה כבר אז ויכוח ציבורי נוקב לגבי מחירה והשלכותיה. בעוד שההסכם הביא לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, הנתונים העדכניים מעלים ספקות כבדים באשר למחיר ששולם. חזרתם של מאות מחבלים לפעילות חבלנית ולהשתייכות מחודשת לארגוני טרור מציבה סימן שאלה על יעילות העסקות מסוג זה וההשלכות שלהן על ביטחון המדינה. נתוני הדוח מחזקים את טענותיהם של המתנגדים לעסקות מסוג זה, הסבורים כי הן מובילות להחרפת הטרור במקום לצמצומו. הדיון הציבורי בסוגיה זו צפוי להתחזק, במיוחד לאור החשש ששחרור מחבלים נוסף עלול להוביל לפיגועים עתידיים ולפגיעה בישראלים.