הוועידה המתוקשרת, שהתקיימה בחסותו של המלך מוחמד השישי, קיבצה אליה יותר מ-80 שרי תחבורה מרחבי העולם כדי להתמודד עם אתגרי הבטיחות בדרכים העולמיים. האירוע, שנערך על-ידי משרד התחבורה והלוגיסטיקה של מרוקו בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי, סימן ציון דרך משמעותי ככנס ראשון כזה שנערך במדינה אפריקנית או ערבית.

במהלך ביקורה, השתתפה השרה רגב במספר פגישות דיפלומטיות ומקצועיות, תוך התמקדות בחיזוק קשרי התחבורה בין ישראל למרוקו. "בעוד שיש הרבה סכסוכים בעולם והרבה נושאים שאנחנו חלוקים עליהם, יש מאבק אחד משותף שמאחד את כולנו - המאבק בתאונות הדרכים", אמרה רגב במהלך הכנס. היא הביעה תודה למלך מרוקו ולעמיה שר התחבורה על ארגון האירוע, אותו תיארה כפלטפורמה חשובה לשיתוף ידע וכלים לצמצום תאונות הדרכים והצלת חיים. סדר היום של הביקור כלל כמה התפתחויות מרכזיות ביחסים ההדדיים:

• דיונים על חידוש טיסות ישירות בין שתי המדינות, שהושעו במהלך הסכסוכים האחרונים;

• קידום הסכמים דו-צדדיים שנחתמו במהלך ביקורים קודמים, כולל הכרה ברישיון נהיגה ושיתוף פעולה ימי;

• הקמת קבוצות עבודה משותפות ליוזמות תחבורה;

• סיורים מקצועיים, כולל ביקור בנמל אגאדיר.

מעבר לפגישות הרשמיות, המסלול של רגב כלל ביקורים בקהילות יהודיות במרקש, קזבלנקה ואגאדיר, שם סיירה בבתי כנסת, בבתי קברות ונפגשה עם מנהיגים יהודים מקומיים. השר גם חלקה כבוד באתר הנצחה לחללי רעידת האדמה באגאדיר.

עם זאת, הביקור לא היה נטול מחלוקת. ביום שישי פרצו הפגנות בכמה ערים במרוקו, בהן עית מלול, מקנס ורבאט, כאשר מפגינים התנגדו לנוכחות השרה הישראלית. ההפגנות, שאורגנו על-ידי הוועדה המרוקאית לקידום מטרות האומה וקבוצת הפעולה הלאומית למען פלשתין, שיקפו מתיחות מתמשכת סביב פעולותיה של ישראל בעזה.

למרות המחאות הללו, התקשורת המרוקנית הגדירה את הביקור כ"ציון דרך משמעותי ביחסי ישראל-מרוקו". נוכחותה של השרה בוועידה, שהתמקדה במטרה המשותפת של שיפור הבטיחות בדרכים, הוכיחה את האיזון המורכב בין שמירה על קשרים דיפלומטיים והתייחסות לרגישות המדינית באזור. רגב הודתה על תמיכת משרד החוץ של ישראל, שר החוץ גדעון סער ושגריר ישראל במרוקו יוסי בן דוד בהנחיית ביקור המשלחת במהלך מה שהיא תיארה כ"תקופה מורכבת". הוועידה עצמה הניבה תוצאות משמעותיות, כולל הכרזה על מימון פוטנציאלי של בטיחות בדרכים בסך 10 מיליארד דולר מבנקים לפיתוח רב צדדי במהלך העשור הבא, במיוחד המכוונות למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית שבהן אתגרי הבטיחות בדרכים הם החריפים ביותר.