מעבר לקרב האישי והמפלגתי, יש כאן גם משמעות פוליטית רחבה יותר. התעשיה האוירית נחשבת לאחד המעוזים המרכזיים של הליכוד מבחינת מתפקדים. אלפי עובדיה נמנים עם מתפקדי המפלגה, ויו"ר הארגון מחזיק בגישה ישירה אליהם - יתרון משמעותי עבור כל מי ששואף להנהגה פוליטית. הרחקת ארדן מתפקיד היו"ר משמעותה חיסול, או עיכוב, האפשרות שלו ליצור רשת תמיכה משמעותית בליכוד שתסייע לו להתברג בצמרת הרשימה ביום שאחרי נתניהו. גם כ"ץ עצמו שואף להתמודד לראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו. ללא מאגר מתפקדים גדול מאחוריו, יתקשה ארדן להגיע למקומות הראשונים בבחירות המקדימות ולהתמודד בעתיד על הנהגת המפלגה. ייתכן כי זו הסיבה האמיתית להתנגדות שמגלה כ"ץ למינויו - חשש מהתגבשות יורש פוטנציאלי שעלול לאיים על התמודדותו בליכוד. במובן זה, המאבק על התעשיה האוירית הוא למעשה מאבק על עתיד הנהגת הליכוד. אמסלם התחייב כי ימשיך לפעול למינוי אנשי ימין לתפקידים בכירים, וציין כי כל עוד הוא בתפקידו כממונה על רשות החברות החברות הממשלתיות - גלעד ארדן יהיה היו"ר. "אנחנו נפעל למנות אנשי ימין ואנשי ליכוד, בניגוד למה שעשית", תקף את כ"ץ. עוד האשים כי כ"ץ, בתקופתו כשר האנרגיה, לא מינה איש מהליכוד: "כשאלי כהן הגיע, הוא כבר מצא שלל גדול, בגלל ששנה לא מינית אף אחד. כי אתה דואג רק לעצמך". השאלה הגדולה היא האם אמסלם ואחרים יצליחו לכפות את מינויו של ארדן, או שמא כ"ץ יצליח לנטרל את אחד מיריביו הפוטנציאליים בדרך לקרב הירושה העתידי בליכוד. תגובת השר ישראל כ"ץ לדברים לא נמסרה.