ראש המוסד דדי ברנע חשף (יום ג', 25.2.25) בכינוס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פרטים חדשים על "מבצע הביפרים" (הזימוניות), אותו כינה "נקודת המפנה" במערכה מול חיזבאללה בצפון. ברנע, שקיבל בשם המוסד פרס על תרומה ייחודית לביטחון ישראל, הדגיש באוקטובר 2023 היו בידי חיזבאללה רק 500 מכשירי ביפר, והפעולה בוצעה בספטמבר 2024 כאשר היו בידי חיזבאללה פי 10 מכשירי ביפר - דבר שאיפשר פגיעה קשה בחיזבאללה. לדבריו, ראש הממשלה
בנימין נתניהו הוא שקיבל את ההחלטה להפעיל את פיצוץ הביפרים וזאת בניגוד לעמדת המשתפים האחרים בדיון.
בכך אישש ברנע את גירסתו של נתניהו, וערער במקביל על על דבריו של שר הביטחון לשעבר
יואב גלנט - שטען כי התנגדותו של נתניהו להפעלת המבצע בתחילת הלחימה ב-11.10.23 הייתה ההחמצה הביטחונית הגדולה ביותר של ישראל.
לפי ברנע, המוסד התכונן למלחמה בצפון מאז 2006, ובמסגרת זו פיתח אמצעים מודיעיניים ומבצעיים מתקדמים. מבצע הביפרים, לדבריו, היה צעיר יחסית למבצע נוסף - מבצע מכשירי הקשר, שפותח לפני למעלה מעשור בתקופת כהונתו של
תמיר פרדו כראש המוסד והמשיך להתפתח תחת יוסי כהן. הרעיון למבצע הביפרים צמח מתוך צורך במענה למצב לחימה שבו מבצע מכשירי הקשר אינו אפקטיבי.
"חיפשנו דרך אחרת לפגיעה במחבלי חיזבאללה", הסביר ברנע. "זיהינו שהביפרים הם מכשיר צמוד תמיד לגוף הלוחמים, ולכן ניתן למנף אותם לפעולה התקפית". תשתיות המבצע החלו להיבנות בסוף 2022, והמשלוח הראשון, שכלל 500 מכשירים בלבד, הגיע ללבנון שבועות ספורים לפני אירועי 7 באוקטובר.
העיתוי והוויכוח סביב הפעלת המבצע
ברנע הדגיש כי הפעלת המבצע במועד שבו התבצעה, בספטמבר 2024, הניבה הישגים משמעותיים בהרבה מאשר אם הייתה מתבצעת מוקדם יותר. "במועד ההפעלה, פוצצו פי 10 יותר מכשירי ביפר משהיו זמינים בתחילת המלחמה, וכן פי שניים מכשירי קשר", אמר.
עם זאת, דבריו סותרים לכאורה את עמדתו של גלנט, שהצהיר לפני כשלושה שבועות כי הפעלה מוקדמת הייתה משיגה תוצאה מרחיקת לכת יותר: "ב-11 באוקטובר היינו יכולים לחסל 90 אחוז ויותר מהכוח הלוחם של חיזבאללה, מאחר שחלק ניכר מהרקטות היה מאוחסן במחסנים והמחבלים לא פוזרו בשטח. כשאתה מתחיל לתמרן, 15 אלף מחבלים שמים עליהם אפוד, ועל האפוד יש מכשירי קשר ממולכדים, כמו הביפרים", טען גלנט.
למרות חילוקי הדעות, ברנע מתעקש כי המבצע היווה את אחד האירועים המשמעותיים ביותר במערכה מול חיזבאללה. "כמות חומר הנפץ בכלל המכשירים הייתה זעירה יחסית - לא יותר ממוקש אחד - אך שבירת הרוח של חיזבאללה הייתה עוצמתית", אמר.
לדבריו, "ניתן למתוח קו ברור מהביפרים ועד לחיסול נסראללה ולהסכם שסיים את המערכה. חיזבאללה ספג מכה קשה ביותר ששברה את רוחו של הארגון".
משימת השבת החטופים - נמשכת
לצד ההתייחסות למבצע, ברנע הדגיש כי משימת השבת החטופים עדיין בעדיפות עליונה עבור המוסד. "משימתנו לא הושלמה. יש לנו מחויבות להשיב את כל החטופים - החיים והחללים. זה הציווי המוסרי העליון - להשיב אותם ממנהרות התופת. אין תחושה עילאית יותר, גם לא בעת מימוש מבצע רב-השפעה, כמו הערכיות והשליחות של השבת החטופים", אמר.
דבריו של ברנע מגיעים על-רקע החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח אותו ואת ראש השב"כ רונן בר מהובלת המשא-ומתן לשחרור החטופים - צעד שעורר תגובות נרחבות במערכת הביטחונית והפוליטית.
מבצע הביפרים נחשב על-ידי ראש המוסד להצלחה משמעותית ששינתה את פני המערכה מול חיזבאללה, אך עיתוי הפעלתו עדיין נתון במחלוקת. בעוד ברנע טוען כי ההמתנה למועד הנכון הגדילה את האפקטיביות, גלנט טוען כי פעולה מוקדמת יותר הייתה משיגה הישג גדול עוד יותר.