"גם כאשר ניתן לפתוח חלון פיקוח עבור העצור בפיקוח אלקטרוני - דבר שמתאפשר רק כדי לספק לאותו עצור את צרכיו החיוניים - חלון זה אינו יכול להיפתח לרווחה. פתיחתו של חלון הפיקוח לרווחה עלולה להפר את הכלל הדורש מהפיקוח האלקטרוני להפוך את מקום הפיקוח מחוץ לכלא - הבית בו שוהה העצור - למעצר לכל דבר ועניין". כך אומר (25.2.25) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. שטיין קיבל חלקית את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב וקבע, כי נאשם המצוי במעצר בית לא יוכל לצאת ממנו כדי לסעוד עם משפחתו בשבירת צום רמדאן. המחוזי אפשר למוסטפא שקרא, המואשם בקשירת קשר לרצח ועבירות חמורות נוספות, לצאת ממעצר הבית מדי ערב במשך חודש רמדאן, כדי לסעוד עם משפחתו. שטיין מצטט את חוק המעצרים, הקובע: "חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו". לדבריו, מדובר בקטלוג, שהוספה עליו "צריכה להיות שוות-ערך לזאת של טיפול רפואי, טיפול נפשי, טיפול והשגחה שיקומיים, טיפול אחר הדרוש למפוקח, וצרכיו הלימודיים של קטין". פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, ממשיך שטיין, פירשה בצורה דומה את החוק, ובין היתר הוא מנע יציאה לתפילות בבית כנסת בחודש תשרי. "השתתפותו [של שקרא] בכל ארוחה מפסקת שבני משפחתו מקיימים בימי רמדאן אינה בגדר צורך חיוני ובסיסי", הוא קובע. לצד זאת, "ניתוקו הכולל של המשיב מקיום מצוות רמדאן יחד עם בני משפחתו הקרובה הוא בגדר פגיעה בצרכי דת חיוניים". לאור זאת קבע שטיין, כי שקרא יוכל לצאת פעמיים בשבוע לסעודות רמדאן משפחתיות, רק לבתי אֶחיו ברמלה ובלוד, וזאת בהודעה מראש של 24 שעות למשטרה ובליווי אחד המפקחים. את המדינה ייצגו עוה"ד נועה עזרא-רחמני ורותם נוימן, ואת שקרא - עו"ד וליד כבוב.