צה"ל מפרסם את ממצאי התחקירים הפנימיים על אירועי 7 באוקטובר 2023, המתארים שרשרת כשלים מודיעיניים, תפיסתיים ומבצעיים שהובילו לאחד האסונות הקשים בתולדות ישראל. התחקירים, שכללו אלפי עדויות ומסמכים, חושפים כיצד חמאס הצליח להפתיע את ישראל במתקפה מתוכננת היטב, תוך הישענות על קונספציה ישראלית שגויה והונאה אסטרטגית מתמשכת.

הקונספציה שקרסה: "חמאס מורתע, האיום מוגבל"

על-פי התחקירים, המערכת הביטחונית נכנסה ל-7 באוקטובר עם תפיסה מוטעית שנבנתה במשך עשור: חמאס נתפס כארגון "פרגמטי" המעוניין ביציבות כלכלית ברצועה, בעוד האיום האסטרטגי הוגדר כמתרכז באירן ובחיזבאללה. הנחת היסוד הייתה כי חמאס לא מעוניין במלחמה רחבה, וכי ניתן לרסנו באמצעות "ניהול סכסוך". תפיסה זו התעלמה משורת איתותים מדאיגים, בהם תוכנית "חומת יריחו" מ-2021, שחשפה כוונה לפשיטה עילית רחבת היקף – אך פורשה כ"רעיון עתידי" ולא כאיום ממשי.

ההונאה של סינוואר: בניית כוח תחת מעטה רגיעה

התחקירים מדגישים כי חמאס, בהנהגת יחיא סינוואר, פעל במשך שנים להונאה מתוחכמת. הארגון נמנע מהסלמות בזמן שגרתי ("הסדרה"), תוך בניית כוח מתקדם שכלל גדודי "נוח'בה" מאומנים, תוכניות חדירה מפורטות ותיאום עם "ציר הרשע". מבצע "שומר החומות" (2021) סימן נקודת מפנה: בעוד ישראל סברה כי פגעה בהרתעה, חמאס יצא מחוזק עם תובנה כי יכול להשיג הישגים תדמיתיים ואסטרטגיים במתקפת פתע.

כשל המודיעין: "פער עצום בין ההבנות למציאות"

חטיבת המחקר של אמ"ן הודתה בכשל חסר תקדים: מודלי ההתרעה התבססו על הנחות שגויות, תוך התעלמות משורת איתותים קריטיים. בין היתר:

• תיעוד מודיעיני מ-2018 על תוכנית חמאס להכרעת אוגדת עזה באמצעות 3,000 מחבלים.

• ידיעות מ-2022 על אימוני פשיטה מוטסים וימיים, שפורשו כ"תרגיל" ולא כהכנה למתקפה.

• מידע על שיחות בין סינוואר לנסראללה אודות תיאום רב-זירתי להשמדת ישראל.

התחקיר מציין כי "התרבות המודיעינית" באמ"ן נגועה ב"אשליית ודאות" והיעדר ביקורתיות, לצד הסתמכות יתרה על טכנולוגיה על חשבון ניתוח אנושי של האויב.

קריסת ההגנה: "אוגדת עזה הוכרעה בשש שעות"

בממד המבצעי, התחקירים מתארים כישלון מחפיר: המכשול הביטחוני תוכנן לבלום מחאות המוניות, לא מתקפת קומנדו מסיבית. עם פרוץ המתקפה ב-06:29, חדרו כ-5,600 מחבלים דרך 30 פרצות, השתלטו על מוצבים וטבחו בתושבים. אוגדת עזה קרסה בשל שעות הראשונות עקב מחסור בכוחות זמינים, פגיעה בשרשרת הפיקוד ועיכוב בהפעלת סד"כ המילואים. רק בשעות הערב, עם הצפת הכוחות, החל צה"ל להשיב שליטה.

לקחים: "לא ניתן עוד לנהל סכסוך עם אויב שמבקש להשמידנו"

התחקירים ממליצים על שינוי פרדיגמה:

• מעבר מ"ניהול סכסוך" להסרת איומים מיידיים.

• הגדלת הסד"כ בגבולות והיערכות למתקפות פתע רב-זירתיות.

• רפורמה במודיעין: חיזוק המחקר האנושי, הטמעת תרבות של ספק ולמידה מתמדת.

• עידכון תפיסת ההגנה: מיזוג טכנולוגיה, סד"כ ואיסוף למיתון הפתעות.

הדוחות מדגישים כי ההישגים בלחימה (פגיעה במפקדות חמאס, תקיפת אירן) אינם מטשטשים את המחיר הכבד: 1,200 הרוגים, מאות חטופים, וטראומה לאומית. "זו לא רק אשמת המודיעין", נכתב, "זה כישלון מערכתי שמחייב תיקון שורשי".