רפורמת גפ"ן יצאה לדרך בשנת הלימודים תשפ"ג, במטרה להעניק למנהלי בתי הספר גמישות ניהולית בכל הקשור להקצאת תקציבים ורכישת תכנים לימודיים בהתאם לצורכי המוסד והתלמידים. במסגרתה, בתי הספר מחויבים להקצות את תקציבם למגוון סלים חינוכיים, בהם סל פדגוגי, רווחת התלמיד, מענים לאוכלוסיות במיקוד, תשתיות וכמובן, סל "תרבות יהודית ישראלית".
לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשפ"ג עמד תקציב גפ"ן על 2.6 מיליארד ש"ח, כאשר לפחות 1% מהתקציב מחויב להיות מוקצה לנושא תרבות יהודית ישראלית
. הוויכוח שהתעורר נוגע לשאלה – מי קובע מהן התוכניות הזכאיות למימון במסגרת תקציב זה?
הביקורת: "אין חופש בחירה אמיתי"
ארגון חותם, המייצג עמדות שמרניות בתחום הזהות היהודית, יוצא נגד משרד החינוך בטענה כי במסגרת רפורמת גפ"ן נוצר עיוות המשפיע על תכני הלימוד במוסדות החינוך הממלכתיים.
לפי נייר עמדה שהופץ על-ידי ארגון חותם, בתי הספר הממלכתיים נדרשים לבחור תוכניות תרבות יהודית מסוימות בלבד, כאשר בין הגופים המובילים בתחום נמנים מכון הרטמן, יד בן צבי והתנועה הרפורמית. לטענת חותם, אין אפשרות אמיתית לבתי ספר לבחור בתוכניות המייצגות השקפת עולם יהודית-מסורתית יותר, כמו זו של מרכזי זהות ומדרשות יהודיות.
במכתבם, נציגי הארגון דורשים לשנות את המצב ולהכניס את תת-סל זהות יהודית לתוך תקציב הסל הכללי של תרבות יהודית ישראלית, כך שגם בתי ספר שירצו לבחור בתכנים שמרניים יותר יוכלו לעשות זאת. "לא ייתכן שבמדינה יהודית, התכנים המוצעים לבתי הספר יישלטו בידי תפיסה מסוימת בלבד, בעוד גישות אחרות יודרו. מנהל בית ספר שמעוניין בתוכנית יהודית מסורתית פשוט לא יכול לממן אותה מתקציב גפ"ן", נכתב במסמך.
משרד החינוך: "התכנים מותאמים לאופי החינוך הממלכתי"
מנגד, במשרד החינוך דוחים את הטענות על הדרה או אפליה. בתגובה רשמית שפורסמה על-ידי יובל אוליבסטון, סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית, צוין כי כל תוכנית המתוקצבת במסגרת סל תרבות יהודית ישראלית חייבת לעמוד בקריטריונים פדגוגיים ברורים המתאימים למערכת החינוך הממלכתית.
"הטענה שאין תכנים יהודיים מתאימים שגויה. קיימות מגוון תוכניות תחת תת-הסל הזה, לרבות תכנים בנושא חגי ישראל, היסטוריה יהודית, הכנה לבר ובת מצווה, והיכרות עם אתרי מורשת כמו הכותל המערבי ועיר דוד", כתב אוליבסטון.
במשרד הדגישו כי מנהלי בתי הספר מחזיקים באוטונומיה מסוימת בבחירת התכנים, ואף יכולים לבחור להמיר את תקציב הסל לרכישת שעות תוספתיות במקצועות יהדות.
לאן פני הרפורמה?
המאבק על תכני היהדות במערכת החינוך אינו חדש, אך נדמה כי רפורמת גפ"ן רק החריפה את המחלוקות. מצד אחד, משרד החינוך מקדם אוטונומיה ניהולית למנהלים, אך מצד שני, מתנגדים טוענים כי בפועל מדובר בשליטה ממשלתית על תכני הזהות היהודית בבתי הספר.
לפי שעה, אין שינוי במדיניות משרד החינוך, אך ייתכן כי הלחצים המופעלים מצד גופים דתיים וציוניים-מסורתיים יביאו לבחינה מחודשת של חלוקת התקציבים והתכנים במערכת החינוך.