"השימוש בתיבה 'ניסיון החיים והשכל הישר' ככלי להערכת מערכת ראיות נסיבתית, אינו כמובנו היום-יומי של מונח זה. אין פשר המונח כי השופט רשאי להשלים חסרים ראייתיים בהסתמך על אינטואיציות, או כי עליו לחרוץ את דינו של נאשם בהסתמך על 'תחושת בטנו'. לשון אחר: 'ניסיון החיים והשכל הישר' אינו 'שם קוד' הסולל קיצור דרך לשופט להגיע לתוצאה פלונית או אלמונית כאוות נפשו". כך אומר (2.3.25) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. אלרון מוסיף: "'ניסיון החיים והשכל הישר' הוא כלי משפטי הכרחי וחיוני לשם בחינה לוגית של מארג ראייתי נסיבתי. בלעדיו - אין דרך לגזור מסקנה כלשהי מקיומה של ראיה נסיבתית, לא כל שכן ממספר ראיות נסיבתיות שאת 'הקצוות' שביניהן יש 'לקשור'. כלי זה הוא שמקנה אפוא את היכולת להרשיע בהסתמך על ראיות נסיבתיות בלבד; הודות לו, חזרה הפסיקה והדגישה כי 'כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל מכוחן של ראיות ישירות'. "אם כן - בלא השימוש ב'ניסיון החיים והשכל הישר', יהיה זה קשה אם לא בלתי אפשרי להגיע למסקנה מרשיעה כל אימת שאין לפנינו ראיות ישירות. לו זה היה מצב הדברים, הרי שבהעדר הודאה מפורשת באשמה או 'ראיית זהב' כדוגמת תיעוד מזמן אמת - אחת היה דינו של העבריין לזיכוי. ובתמצית: נטלת מהשופט את ניסיון החיים והשכל הישר - נטלת ממנו כלי מלאכתו. אשר על כן, בעוד שחברתי מסתייגת מן השימוש בכלי זה, הרי שהוא כלי ותיק ומושרש היטב בארגז הכלים הראייתיים שבידינו". אלרון מגיב לדבריה של השופטת רות רונן, האומרת ש"ישנה גישה בספרות המשפטית [גישתו של פרופ' מני מאוטנר] המבקרת הסקה של מסקנות משפטיות על סמך ניסיון החיים והשכל הישר. זאת מאחר שבעשותו שימוש ב'שכל הישר', בית המשפט מיישם את האופן בו נראה לו כי העולם פועל בהתאם לניסיון החיים של השופט עצמו... אף שעמדתו של פרופ' מאוטנר שצוינה שלעיל לא התקבלה בהלכה הפסוקה, וששימוש בשכל הישר הוא אפשרי ואף הכרחי במקרים רבים - אני סבורה כי יש לעשות שימוש זהיר בהסקת מסקנות הנסמכות רק על שימוש כזה". המחלוקת התגלעה בהכרעה בערעורו של זאהי אבו-ג'ודה, אחיו למחצה של חאלד אבו-ג'ודה שרצח את החייל רון קוקיא ז"ל בנובמבר 2017. זאהי היה שותף לתכנון הרצח אך לא לביצועו, הורשע בין היתר בהכנה למעשה טרור וקשירת קשר לפשע שהוא מעשה טרור ונדון לעשר שנות מאסר. הוא ערער על הרשעתו וחומרת עונשו, אך הדיון בעליון התמקד בשאלה האם הוכח שפעל ממניעים של טרור. אלרון השיב בחיוב על סמך הראיות הנסיבותיות ודחה את הערעור, בהסכמתו של השופט דוד מינץ. רונן סברה בדעת מיעוט, כי קיים ספק סביר לגבי מניעיו של זאהי ולכן יש לזכותו מהקביעה שמדובר במעשה טרור. את אבו-ג'ודה ייצגו עוה"ד ליל פטישי ורות לוין רפפורט, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.