אגף הדיג במשרד החקלאות וביטחון המזון הכריז על תקופת איסור הדיג השנתית בים התיכון, שמטרתה להגן על אוכלוסיית הדגים בתקופת הרבייה והגיוס. האיסור על דיג יחול בין ה-30 באפריל ל-30 ביוני 2025 בעונת הרבייה, ובין ה-1 ביולי ל-31 באוגוסט 2025 בעונת הגיוס. עם זאת, ההגבלות אינן כוללות דיג מכמורת ודיג בחכה מהחוף. רשות הטבע והגנים, יחד עם משרד החקלאות, תגביר את פעולות ההסברה והפיקוח על הדיג לאורך התקופה, תוך ביצוע סיורים בים, במעגנות ובחנויות דיג. "מתוך הכרה בחשיבות של שיטות דיג מבוקרות למאזן האקולוגי בים, משרד החקלאות וביטחון המזון יישם שורה של צעדים שנועדו לעצור את דילול הדגה ולשמור על המערכת האקולוגית", ציין ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל ניהול משאבי הסביבה במשרד החקלאות ופקיד הדיג הראשי. לדברי יגאל בן ארי, מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, "מגבלות עונת הרבייה הן מהחשובות ביותר, תפקידן להבטיח את שגשוג הדגה והדור הצעיר של הדגים לחופי ישראל. אנו מצפים מהדייגים לשמור על המגבלות מתוך הבנת האינטרס המשותף ואהבת הים". עם זאת, בחברה להגנת הטבע מביעים ביקורת על החרגת שיטות דיג מסוימות וטוענים כי "עונת הרבייה הפכה לעונת הדיג" בשל לכידה מאסיבית של מינים מוגנים בתקופה הרגישה ביותר להישרדותם. לטענתם, ההיתרים הנרחבים אינם מגובים בתשתית מדעית ומנוגדים לחוות דעת מקצועיות. "תקנות הדיג, הגדירו במפורש, כלל ברור - "לא ידוג אדם בעונת הרבייה בים התיכון". החלטת פקיד הדיג, להתיר דיג בשיטות לא סלקטיביות, כמו רשתות עמידה, חכות ומערך קרסים צף, משמעותה ש - "עונת הרבייה", הפכה ל - "עונת הדיג". בפועל, מדובר על לכידה מאסיבית של מינים, שפקיד הדיג עצמו, אסר לדיג, כמו דקר ומוסר, מינים המצויים ברבייה, כמו מולית אדומה, ומינים מוגנים, כמו צבי ים ודגי סחוס - דווקא בעונה בה הם אמורים להיות מוגנים מדיג. מכיוון שטכנולוגיית הדיג לא השתנתה, רשתות וקרסים שלא יודעים להבחין בין מין אסור ומין מותר, עונת הרבייה, לצערנו, מתקיימת רק על הנייר", טענו בחברה להגנת הטבע. עוד טענו כי נגרם נזק גדול, לים התיכון ולערכי הטבע הרבים והמיוחדים שבו, ללא שום תשתית מדעית, המצדיקה את היתרי הדיג הנרחבים, ובניגוד לחוות דעת מנומקות, של החברה להגנת הטבע וחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים.