סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חנה פלינר, דחתה (27.2.25) תביעה בסך 3.4 מיליון שקל שהגישה חברת שיפקה בערבה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (קוסט-פורר-גבאי-קסירר), הגדול בישראל. פלינר קבעה, כי המשרד לא התרשל בביקורת דוחותיה של חברת הבנייה י.ג פרץ פיתוח ותשתיות, וכי החלטתה של שיפקה לרכוש חלק ממניות פרץ לא התבססה על הדוחות. שיפקה רכשה 30% ממניות פרץ (בשליטת יגאל פרץ) בשנת 2012 תמורת 3 מיליון שקל, וטענה שעשתה זאת על סמך טיוטות הדוחות שביקר משרד EY ולפיהם השווי שלה ב-2011 עמד על 10 מיליון שקל, הרווח הנקי היה 2.6 מיליון שקל וההון העצמי היה זהה. בשנת 2014 התגלו טעויות בדוחות 2013-2012 וחברת פרץ קרסה בשל חובות בסך 32 מיליון שקל. שיפקה טענה ש-EY התרשלה בביקורת הדוחות וכך ירדה לטמיון השקעתה. פלינר אומרת תחילה, כי אומנם על רואי חשבון מוטלת חובת זהירות גם כלפי המשתמשים בדוחות, אך ספק אם קיימת חובה כזו גם לגבי טיוטת דוחות - אם כי לצורך העניין היא מניחה שיש אחריות כזאת. לגופם של דברים קובעת פלינר: "הגעתי לכלל מסקנה שאין מצופה מרואה החשבון המבקר לבצע בדיקה מלאה של כל המסמכים הנוגעים לעבודות (חוזים, חשבוניות, קבלות, הזמנות וכו'), אלא יש לאתר את הפרויקטים המהותיים ולבצע דגימה". הנקודה העיקרית הייתה הקמת האצטדיון בפתח תקוה: פרץ רשמה הכנסות צפויות של 10.3 מיליון שקל, אך בפועל הן הסתכמו ב-8.6 מיליון שקל בלבד; שיפקה טענה, כי משמעות הדבר הייתה שההון העצמי של פרץ היה 10% בלבד מזה שנרשם. על כך אומרת פלינר: "הנתבעת אימתה כ-60% מסכום ההכנסות לקבל ו-90% מסכום ההכנסות הכולל", ובכך עמד המשרד בדרישות המקצועיות. פלינר מוסיפה: "מדובר כאמור באומדן, אומדן לו אחראית הנהלת החברה. אומדן זה נבדק על-ידי הנתבעת; התבקשו והתקבלו ראיות תומכות; בעקבות הבירור שנעשה ודין הדברים שהתקיים, סירבה הנתבעת להכיר במלוא ההכנסות שנטענו על-ידי החברה והעמידה את הנתון על היקף שמרני יותר". עוד היא קובעת, כי לא הוכחה רשלנות של EY בנוגע לפרויקטים אחרים של פרץ. עוד אומרת פלינר, כי לא נפלה טעות בדוחות 2011 ומזכירה שדוחות אלו לא תוקנו בדיעבד. היא מציגה שורה של ראיות לכך ששיפקה לא הסתמכה על הדוחות בעת ההשקעה בחברת פרץ, ובהן עדותו של בעל השליטה, ישראל בסון, על נסיבות ההשקעה ועל האופן בו החליט עליה. לדבריה, טענתו של בסון בנוגע לרווח לו ציפייה בהתבסס על טיוטת הדוחות "מוקשית ביותר". קריסתה של פרץ מלמדת שהבעיה הייתה הרבה יותר מהותית מאשר טעויות לכאורה בנוגע לכמה פרויקטים, היא מוסיפה. פלינר מסכמת: "התרשמותי היא כי בהיותה מודעת למצב המשפטי, ובניסיון לתור אחר כיס עמוק, בחרה התובעת לתבוע את רואי החשבון בלבד, כל זאת כשהמעורבים הרלוונטיים, הצדדים להסכם ההשקעה והאחראים למצגים, אינם נדרשים לתת דין וחשבון". היא חייבה את שיפקה בהוצאות גבוהות במיוחד בסך 150,000 שקל. את שיפקה ייצגו עוה"ד רפי שפטר וגל חנאי, ואת EY - עוה"ד ירון קוסטליץ, שמחה אלבחרי ומיכל מן.