▪ מידע קריטי על תוכנית חמאס ("חומת יריחו") לא תורגם להתרעה מעשית.
▪ היעדר חלוקת אחריות ברורה בין שב"כ לצה"ל בנוגע להתרעה למלחמה.
▪ הדרג המדיני והעומד בראשו קבע מדיניות שקט עם חמאס, חרף ההמלצה לפעול "ביוזמה ולא בהיגררות"
▪ הערכת חסר של יכולות חמאס והסתמכות יתר על מכשול הגבול.
▪ כשל בזיהוי סימנים מעידים משמעותיים ערב המתקפה.
▪ שורת צעדי תיקון: שינויי מדיניות, מודלי התרעה חדשים וחיזוק שיתוף הפעולה עם צה"ל.